שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ק״ד (ז׳)

והנה הרב החריף מוה' יצחק שמעלקיש ני' הקשה בהא דאמר רבי לכשאקחך הרי עצמך קנוי לך מעכשיו ומזה דייק הש"ס בקידושין דף ס"ב דרבי ס"ל אדם מקנה דבר שלבל"ע וע"ז הקשה דהא מודה ר"נ בשמיט ואכיל דלא מפקינן מיניה וא"כ העבד דמוחזק בעצמו וא"כ למה לא יהיה כמו שמיט ואכיל. והשבתי כיון דאין לו יד רק דגיטו וידו באין כאחד א"כ כל שלא זכה בגט עדן יד עבד כיד רבו ול"ש דמוחזק בעצמו דעדיין לא זכה בעצמו ואף דעכ"פ בעת שבא לעולם הרי הוא מוחזק בשטר ושטר הוה תפס זה כבר הרגיש בהמקנה שם ע"ש שכתב דמיירי בנקבע השטר ולפמ"ש יש לומר דגם השטר לא מקרי מוחזק דאין לו יד והוה יד עבדו כיד רבו וא"כ עדן לא תפס שטרא כלל ולא קנה ומה שרצה מעלתו ליישב עפימ"ש הג"א בב"מ דף ס"ו שם דשמיט ואכיל מועיל מתורת יאוש והרי רבי ס"ל בגיטין דף ל"ט דנתייאשתי מפלוני עבדי צריך שטר שחרור וא"כ גם כאן ל"מ. לא אמר כלום דאדרבא עכ"פ לרבי אין יכולין לשעבד בו כל שנתייאש ממנו ורק להתירו בב"ח צריך גט שחרור והרי נתן לו גט שחרור לכשאקחך הרי עצמך קנוי לך וא"כ שוב למה לא יועיל והא לגוף השיעבוד מועיל היאוש וע"כ מחוורתא כמ"ש דכ"ז שלא נשתחרר ידו כיד רבו ולא תפס כלל ואינו מוחזק בעצמו וא"ל דעכ"פ נתייאש דזה אינו דכל שלא מועיל על דבר שלבל"ע ממילא לא הוה יאוש ואף שחשב שמועיל הו"ל יאוש בטעות ודו"ק ובלא"ה אין מקום לדבריו דכעת הוא עבד גמור רק כשיקנהו יהי' משוחרר וזה הקנין הו"ל דבר שלבל"ע וא"כ כל שהוה דבר שלבל"ע שוב לא התחיל החירות שיהיה מקרי מוחזק בעצמו דהרי כ"ז שלא קנהו הוא עבד גמור וז"ב ופשוט: