שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ק״ג (ב׳)

מכתבו הגיעני היום וגם הגיעני מכתב מר' אשר הענזיל פייערשטיין והוא העלים וכתב שהרב אינו בביתו ומלמד אחד הורה להתיר והוא רוצה לאסור וב"ה כי לא יחרוך רמיה צידו כי הוא המלמד. וז"ד השאלה השו"ב שגג וחתך רגל אווז קודם שחיטה ועירב בין הרגלים אשר היו מונחים לפניו לרוב הרבה מאד ושאל מה לעשות עם התערובות הגדול ומעלתו סמך למצוא היתר עפמ"ש הפר"ת והפרמ"ג סותר עצמו מסי' ס"ב לסי' ק'. ואני תמה על הפ"ת והפרמ"ג שקושייתם מ"ש אבמה"ח דלא אמרינן כמו בגה"נ היא קושית התוס' בחולין צ"ו ע"ב יעו"ש בד"ה אכילה כתיב ובפתחי הספרים תמהתי ע"ז וראיתי שהכרתי סותר דברי הפ"ת וכתב שכן הקשו התוס' ואני תמה על הפרמ"ג שמזכיר דברי הכו"פ ובכ"ז כתב תירוצים על הקושיא של הפ"ת ולא זכר שכבר קדמו בתוס' וראיתי בראש יוסף שם האריך גם כן דלא כהפ"ת ואבמה"ח הוה בריה אף בכ"ש יעו"ש וע"כ קשה לסמוך על הפ"ת בזה. והנה בגוף שאלתו מבואר בלבושי שרד בחידושי דינים והוא העלה לאיסור מטעמים אחרים ע"ש ולא הזכיר דברי הפ"ת הנ"ל. אבל לפענ"ד כל שהשליך אחד ודאי יש לסמוך בזה דזה שנפל הוא האיסור ואף דהלב"ש שם כתב דדוקא כשנפלה ולא בהפילה. הנה לפענ"ד כל הטעם דהפילה אסור שלא יעשה כן במזיד הנה זה בשאר איסורים אבל כאן מלתא דל"ש שיחתוך הרגל קודם שחיטה ובודאי לא יעשה כן וכל כי האי לא גזרו בזה כל שהפיל אחד וכיון דאין איסורו רק מדרבנן ומשום גזירה בודאי בכה"ג ל"ש הגזירה דמי פתי יעשה זאת ולהטריף העוף ולעשות אכזריות כזאת להסיר הרגל בעודו חי פשיטא דבכה"ג יש לסמוך על הפ"ת בצירוף דהשליך אחד ומ"ש ר' אשר הנ"ל דשייך משום חהר"ל זה טעות דכ"ז שלא נחרך ל"ש ראוי' להתכבד כמבואר סי' ק"א גם באווזות ואף לאחר שנחרך כבר נתבטל כמ"ש הש"ך שם והכלים בודאי מותרין כל שיש ס' נגד הרגל דאינו רק מדרבנן כל שהשליך אחד בודאי שרי וכמ"ש וע"כ לא ידאג כלל כי ח"ו לא יצא מכשול מתחת ידו ולא כלב"ש שאסר אף הכלים ומטעם שכתבתי. ועוד יש סמוכים להתיר ולא רציתי להאריך כי הגיעני היום הרבה תשובות וד' ישפות שלום וברכה על דייני ישראל דלא ליתו לאנצויי. והנה אחר שגמרתי כל התשובות שהי' לי אז נתתי לבי לעיין במה שחידש הלב"ש במ"ש בחולין דף ק"ג אכל אבמה"ח ואבר מן הטריפה דלר"י דסבר לאו לאברים עומדת הוה איסור בת אחת ולר"ל דלאברים עומדת לא חל איסור טריפה ולפי זה חידש דכל שהתחיל לחתוך אחד מצומת הגידין נטרפה שוב לא חל איסור אבמה"ח על הטריפה ול"ש מתלי תלי וקאי דעכ"פ ברי' לא מקרי דלא נאסר מתחלת ברייתו והרי למ"ד לאו לאברים עומדת לא חל איסור אבמה"ח בעוד שלא נחתך לגמרי דהא לאו לאברים עומדת וע"ז דחי דלא ברור אי בהמה לאו לאברים עומדת ע"ש שהאריך.