שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן פ״ג (ג׳)

אמנם יש לומר כיון דבמטלטלי לפעמים יוכל לומר דאחר מיתת אביהם קנאו לכך לא סמך דעתו על המטלטלי ולכך אינו גובה אף ממטלטלין שהי' בחיי אביהם אמנם קושיא הראשונה קשה. אמנם נראה דע"כ לא שייך סברא זו דלא סמך דעתו על מטלטלי רק מבע"ח דזה בא לו מדעתו וע"כ דסמך שיוכל לגבות שוב אמרינן מצד הסברא דלא סמך על מטלטלי וא"כ אין שעבוד שלו על המטלטלין והוה כמו למ"ד של"ד דאין השעבוד חל עליהם אבל בנזקין דבא לו שלא מדעתו ולא שייך ענין סמיכות דעת לא על מקרקעי ולא על המטלטלין חל השיעבוד עליהם וגם נזקין הו"ל מלוה הכתובה בתורה וא"כ שוב גם על המטלטלי היה השעבוד רק שיכולין לטעון דקנאו אחר מיתת אביהם ולכך פירש"י כן ובאמת שהדבר מוכרח דהרי מטלטלי דיתמי לא משתעבדי ל"צ קרא ואמרינן בכ"מ מצד הסברא כן וא"כ קשה למה צריך הכא קרא דאין ב"ד נזקקין וע"כ דנזיקן שאני ודו"ק. ובזה מדוקדק מה שאמרו אין ב"ד נזקקין דלא אמר בפשיטות דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי. ולפמ"ש אתי שפיר דניהו דלא משתעבדי לב"ח אבל נזקין שאני ולכך בעי קרא ועיין בב"י חו"מ סימן ק"ו דמביא שם דמצוה לפרוע חובת אביהם אף ממטלטלין מביא בשם הרשב"א דיוכל הב"ד לכוף כשיש שם יורשים ובמטלטלין של אביהם הידועים ע"ש ולדברי הרשב"א צריך לומר דמה דאמרו מטלטלי דיתמי לבע"ח לא משתעבדי היינו במטלטלין שא"י או שאינם כאן או שהם קטנים וצ"ע בפסחים דף ל"ג שם. והנה מכאן מבואר דאין הב"ד נזקקין אבל מצוה איכא ומה דאין הב"ד נזקקין היינו במטלטלין שא"י שהם של אביהם וכפירש"י דשמא קנאם לאח"מ. והנה הסמ"ע הביא שם דעת הפוסקים דניהו דאין הב"ד צריך לכופן אבל הרשות בידם ועיין בש"ך. ולפענ"ד מכאן ג"כ משמע דרק שאין הב"ד נזקקין אבל אם ירשו הרשות בידם ויכולין לכוף. ולפענ"ד נראה דבר חדש דהנה כל הטעם דאין כופין הוא משום דמצות כיבוד הוא מ"ע שמתן שכרה בצדה ואין כופין ולפענ"ד להסביר הדברים דבאמת מצות כיבוד אינו רק משל אב ולפ"ז לאחר שמת האב וממילא נפקי הנכסים של האב להבנים וירושה ממילא הוא שוב ל"צ לכבד דכיבוד הוא רק משל אב רק במקרקעי דהוה כמו ערב דנכסי דאינש אינון ערבין בי' וא"כ לא התחיל לכנס לרשות היורשים דנכסי דאינש אינן ערבין בי' וא"כ ממילא הוא של המלוה אבל במטלטלי דלא שייך ערב דהא יכול להבריחם ושוב נעשו המטלטלי של הבנים ושוב א"צ לכבד דכיבוד הוא משל אב ועיין רש"י בב"מ דף ס"ז דביאר ענין מטלטלין לא משתעבדי הוא דשאני קרקעות דהן ערבים משא"כ מטלטלי והוא כמ"ש וא"כ אף דמצוה על היורשים לפרוע חובת אביהם היינו משום מצות כיבוד וכיבוד אינו רק משל אב ודו"ק היטב כי הוא דבר חדש שוב חפשתי בספרים ומצאתי בתומים שבסימן קי"ב ס"ק ה' הרגיש בדברי רש"י הלז ונדחק יעו"ש: