ובזה מיושב מ"ש התוס' בפסחים דף כ"ח ד"ה הדר בי' דס"ד דחולין הוא כס"ד דהכא דלראב"י מותר באכילה של אחרים והקשה הרב מוהרמ"מ הובא בשו"ת נוב"י מהד"ת ובשו"ת ש"ב בית אפרים דא"כ למה לי הטעם מפני שהן מחליפין ת"ל דבלא"ה לאחרים מותר אף שעברו עבירה ונדחקו בזה ולפמ"ש אתי שפיר דכל דעבדו עבירה לא שייך לאקושי לשאור דראי' דהא נעבדה בו עבירה וכעין זה כתב הנוב"י שם אבל לא דבריו דברי יעו"ש. ובפשיטות יש לומר דגם לראב"י עכ"פ לא עדיף מר"ש דמתיר לאח"פ מ"מ קנסא קניס וא"כ אלולא דמחליפין מהראוי לקנוס והיכא דאיכא איסורא בהדי' מהראוי לקנסו שלא יוכל למכרו לאחרים ולכך צריך טעם דמותר לפי שהן מחליפין ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ס״ב (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.