ובגוף הקושיא הנה כבר מוזכר קושיא זו בספרי אחרונים וכמדומה שגם בכתנות אור על התורה מוזכר הקושיא אך לפענ"ד שאני גזל דרחמנא חס על ממונו של הגזלן וכמו בנחבל שכתבו התוס' בכתובות דף ל"ב דאף דמלקות חמור מכל מקום חס רחמנא על ממון של נחבל וא"כ ה"ה הכא אי אפשר לומר שילקה דא"כ לא יצטרך לשלם והרי התורה נתקו לעשה ורצתה התורה שישלם להנגזל וא"כ אף בשני לאוין לא לקי כדי שיהיה ניתק לעשה ובזה יש להאריך ולא נפניתי כעת ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן מ״ז (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.