שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ל״ז (ג׳)

והנה שאלתו באחד שמכר כל חמצו שהי' לו בחדריו ע"י שטר מכירה הנכתב בלשון הגר וכפי המועתק בלשונינו הוא וקבלת הכסף כפי הצורך א' זהב אדרויף והשאר זקף במלוה והשכיר לו כל חדריו ואגב שכירות החדרים הקנה לו כל החמץ שבחדרים ופסק לו דמיהן על כל מין חמץ ביחוד ומסר לו המפתחות מהחדרים אולם מהסוכה שנכתב בשטר מכירה שכח למסור לו המפתח ושם הי' לו ב' חביות י"ש טשוועשקין מעורב בתערובות י"ש של תבואה וגם חביות לאגר י"ש וא"י אם מעורב ביי"ש של תבואה רק שמבושל בכלים חמוצים וגם הי' לו כלים חמוצים והכל נכתב בשטר מכירה גם הי' לו עוד חמשה ועשרים פינט סולת מהדאמפף מיהל וגם גערשטין ושכח לכתוב בשטר מכירה ולאחר המכירה הוליך את העכו"ם בחדר זה וא"ל ראה כל מה שבחדר הלז נמכר לך כי לא אוכל לחשוב לך הכל ומתי שתצרך המפתח תבא אלי ואתן לך והערל הקונה מכר בפסח מכל החמץ שהי' לו בחדרים במדה קטנה שקורין שענק אבל מהסוכה הנ"ל לא מכר מאומה כי לא היה צריך לזה והמוכר לא נזכר מכל הדברים ששכח לכתוב בשטר מכירה עד תוך הפסח אבל לא בא לשאול עד אחר הפסח ועל המפתח לא שאל כלל כי הי' סבור שא"צ מסירת המפתח כלל וקודם שבא לשאול לקח מהשוועטשקין וערב אותו ברוב יי"ש של תבואה אך במסלפ"ת סיפר למעלתו כי לא מסר המפתח וא"ל שלכך לא מסר לו המפתח כי הי' לו כלים חמוצים והיה מתיירא שלא ישתמש בהם הערל בלי ידיעתו.