והנה ר"ח אדר ראשון שנת תרי"ג הקשה אותי הרב מוה' ליבוש ני' מרישא אבד"ק קאלבסיף בהא דאמר רשב"ג אם מתה יירשנה מפני שמתנה עמ"ש בתורה וע"ז הקשה לפי מה דכתב המלמ"ל בפ"ו מאישות הלכה יו"ד בשם מהר"א ששון דבתנאי לא אמרינן מיגו דחייל אהא חייל נמי אהא דאל"כ אמאי מתנה ע"מ שאין לך עלי שאר כסות ועונה אינה מקודשת דמתנה עמ"ש בתורה לימא מיגו דחל על כסות ושאר וכתב המלמ"ל דאינו ראיה לפי שהזכיר בפירוש העונה ולכך בטל ולפ"ז כאן יקשה נימא דמכל מילי סליק נפשיה ואז שוב הוה כולל ביחד וחל גם על ירושה וא"ל דיד בעהש"ט על התחתונה דהא באמת ביאר בפירוש. ולפענ"ד זה אינו דהרי באמת כיון שביאר בפירוש נכסים ופירות בחיים ובמותי הרי ביאר בהדיא ולא חל וכמ"ש המלמ"ל וא"ל דנימא דבמ"ש בנכסייך כלל הכל דז"א דא"כ למה הוצרך לפרוט כל הדברים היה לו לומר הריני מסולק מכל הדברים ומדפרט פירות בחיים ובמות ע"כ דמנכסייך לא רצה לסלק רק מנכסים בלבד וא"כ שוב הו"ל מתנה עמ"ש בתורה ובר מדין אף אם נימא דבנכסייך כלל הכל מ"מ כל שפרט אח"כ הירושה הרי הוה מתנה עמ"ש בתורה בפירוש ודו"ק היטב ועיין בב"ב דף קמ"ט ע"ב ד"ה שייר שכתבו בשם ר"ח דת"ק ס"ל כיון שלא בירר מה שייר א"כ לא יוכל העבד לברר מה הקנה לו הרב ולא קנה בנכסים דיד בעהש"ט על התחתונה וכיון שלא קנה בנכסים עצמו נמי לא קנה וצ"ע דהא קי"ל בסי' מ"ב דלא אמרינן יד בעהש"ט על התחתונה היכא דנתבטל כל השטר לגמרי כמבואר ס"ט שם והרי גם כאן נתבטל השטר לגמרי. אך נראה דדוקא שם דמפורש לפסח וא"כ אם נאמר דכוון לפסח ראשון הרי נתקיים השטר א"כ יש לנו לפרש דלפסח הראשון קאי כדי שיתקיים השטר דאל"כ יתבטל כל השטר אבל כאן מה נוכל לפרש כיון ששייר כ"ש א"כ איזה שיור תתן לו וע"כ יתבטל השטר ובכה"ג אמרינן יד בעהש"ט על התחתונה אף שיתבטל כל השטר והוא דבר חדש לפענ"ד וצריך סעד לתמכו ועיין ברשב"ם ב"ב דף קנ"ג ע"ב ד"ה הוא שכתב ג"כ דיד בעהש"ט עה"ת משום דגם שם אין לברר מתוך השטר ובכה"ג אף דכל השטר בטל ל"ש יד בעהש"ט. ובזה יש לומר הא דנחלקו אי ראיה בעדים או בשטר וכן נחלקו בב"ב דף נ"ב ובחידושי ת"ח בדף נ"ב נדחק בזה. ולפמ"ש י"ל דנחלקו אי בכה"ג שייך יד בעהש"ט על התחתונה או לא ודו"ק ועיין ב"ב דף קע"ג ובח"מ סי' מ"ט ס"ז וגם שם אמרינן יד בעהש"ט על התחתונה אף דיתבטל כל השטר וגם שם מבואר דיד בעל השובר על העליונה ע"ש ודו"ק ועיין פ"י ריש ר"ה בתוס' ד"ה לשטרות מ"ש בכלל דיד בעל השטר על התחתונה ודו"ק.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ר״כ (ז׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
