שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן רי״ט (ז׳)

ובגוף קושית המ"א הנ"ל מדברי התוס' בסוכה היה נראה לפענ"ד בפשיטות דאף דלדחות פרסומי ניסא עדיף היינו כשאין כאן שום היכר אחר אבל שם היה פרסום אחר מהא דשל ר"ח היו נותנין תחת הכרכוב רק דרצו לעשות עוד היכר כדאמרו שם וא"כ בכה"ג פשיטא דתדיר קודם וסגי בהיכר אחד ודוק. ובלא"ה נראה לפענ"ד דמעיקרא לק"מ דע"כ לא כתבו התוס' בשבת דלדחות פרסומי ניסא עדיף היינו שם דאנן דנין איזה הפטרה לומר אם של חנוכה או של ר"ח וא"כ שפיר דוחין התדיר נגד הפרסומי אבל שם דהם שני זמנים חלוקים בעת הקרבה של שבת ואח"כ של ר"ח א"כ איך אפשר דלא נימא שיר של שבת בשביל שנימא אח"כ שיר של ר"ח על הקרבה ובמה נפקע שיר של שבת וזה ברור כשמש לפענ"ד ופשיטא דמקדימין התדיר ואין למצות אלא מקומן ושעתן ואף לעשות מצוה מן המובחר נחלק התה"ד אם לאחר קידוש הלבנה וגם זה אינו רק במצוה חדא ורק שנאחר אותה לעשות מן המובחר ולקדשה במ"ש ואף בזה כל שיש לחוש שלא יעשה לא מאחרינן מכ"ש בזה להפקיע השיר של שבת בשביל שנאמר של ר"ח אח"כ זה ודאי א"א וז"ב לפענ"ד. ומן האמור צדקו כל דברי הט"ז סי' תרפ"א שהאריך לענין הבדלה קודם הדלקה משום דתדיר קודם ורק לדחות פרסומי ניסא עדיף וגם יפה כתב שם דל"ש לאחר משום אפוקי יומא דהא כל שמברך להדליק נר חנוכה פרק מעליו קדושת שבת וכוונתו נראה לפענ"ד אף דכל שהבדיל בתפלה מותר להדליק הנר וכמבואר סי' רצ"ט מ"מ כל ענין קדושת שבת היינו מה שמוסיף מחול על הקודש ומשוהו שבת כאילו עדיין שבת עליו ולפ"ז כל שמדליק נר חנוכה וא"כ א"א לומר דשבת עדיין דא"כ אינו יוצא במצות הדלקה וע"כ דבאמת כבר לילה הוא וצריך להדליק משום חיבת אותה לילה וא"כ איך אפשר למחשבו בשביל קדושת שבת שכבר נפרק מעליו עול שבת וקדושתו וכמ"ש ובישועות יעקב לדו"ז הגאון ז"ל דחה דברי הט"ז משום דמותר להדליק כל שכבר הבדיל בתפלה ולפמ"ש אתי שפיר ודוק היטב כי ברור הוא וכן אני נוהג ובפרט פה לבוב דאתריה דמר הוא ועיין במגן גבורים סי' כ"ב ס"ק א' שהבאתי דברי השאגת ארי' סי' כ"ח דבדבר הרשות לא שייך קדימה והבאנו ראיה דציצית לא חשיב רשות גמור מן הירושלמי שבסוף מגילה בתפילין ומזוזה.