שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן רי״ט (י״א)

והנה בשנת תרט"ו הראה לי הרב הה"ג החריף מוה' יעקב יוטעש ני' בעהמ"ח אהלי יעקב קונטרס בענין מה שהאריך הט"ז בהלכות חנוכה סי' תרפ"ד באם התחיל לקרות בשל חנוכה קודם דהט"ז דעתו דא"צ להפסיק והביא מזבחים דף צ"א דאמר בעבר ושחט לשא"ת דא"צ למרס בדם עד שישחוט התדיר הרי דאינו צריך להפסיק וכתב הרב הנ"ל דבאמת צ"ב דלמה באם עומדים לפנינו לשחוט דתדיר קודם לשא"ת ובעבר ושחטו וזה עומד לזריקה וזה עומד לשחיטה לא יהיה התדיר קודם ורצה לומר עפמ"ש התוס' ביומא דף ל"ג ד"ה אפילו דעבודת מתנה עדיף מעבודת סילוק ורצה הוא להסביר כוונת התוס' דעבודת מתנה הוא קדוש יותר מעבודת סילוק ולכך אף שא"ת קודם וא"כ כאן שזה כבר עומד לזריקה והזריקה יש בו יותר קדושה מהשחיטה ולכך שא"ת קודם דהוא במדרגה יתירה. הנה במח"כ לא זו הדרך בכוונת התוס' דא"כ תדיר ומקודש מה אבעיא לן הא מקודש ודאי עדיף וגם מעלתו האריך לדחות מדברי הש"ס אלו אבל האריך בהרבה דברים והלא זה פשוט וגם גוף הסברא אינו דהרי שכשישחוט לא"ת יהיה שחיטה וזריקה ואם כן יהיה תדיר ומקודש ביחד ולמה לא יקדים וגם מ"ש התוס' דעבודת מתנה ולא עבודת סילוק אינו מורה ע"ז ועיין יומא דף כ"ד דעבודת מתנה ולא סילוק אינו כן רק שזה קרב ע"ג המזבח וזה מסלק מעל המזבח והקרבה ע"ג המזבח עדיף ואינו ענין לנ"ד. ומה שנ"ל לרחות דברי הט"ז דדוקא בהתחיל לקרות של חנוכה דלא קרא כלו ויכול עדיין לקרות ר"ח ואח"כ חנוכה הוא דדעתו להקדים אבל כל שכבר הניח תפילין דכבר קיים מצותו וסגי ברגע אחד מה מועיל במה שיפסיק מלהניח וכן בעבר ושחטו אם נימא דממרס בדמו מ"מ כבר עשה השחיטה מקודם וא"א להחזיר ואה"נ אם כבר קרא כל קריאת החנוכה גם האבודרהם מודה שלא צריך לקרות ר"ח ואח"כ חנוכה. ומה שהאריך בדברי הט"ז והביא הך דאין מעבירין על המצות ודברי התוס' יומא ל"ג דבחדא מצוה לא שייך אין מעבירין על המצות דכל דא"א לקיים רק חדא מצוה נעשה התדיר ומעביר על המצוה ומזה הקשה על הרדב"ז ח"א סי' י"ג ושו"ת הח"ץ ז"ל סי' ק"י הנה עיין במגן גבורים ח"א סי' כ"ה ס"ק י"א בביאור סברת התוס' דרק היכא דיהיה שינוי בהמצוה גופא הוא דלא שייך אין מעבירין על המצות וא"כ אין מקום לכל הפלפול ולקושיותיו ודו"ק ועיין בסי' צ' ס"ק וא"ו ומה שהאריך על דברת הרדב"ז והח"ץ ז"ל סי' ק"ו דל"ח למיתה בזמן מועט וכמ"ש הח"ץ שם בדברי הרמב"ם וע"ז כתב מעלתו בגיטין כ"ח בהא דמשני ש"ה שהרי אסרה עליו שעה אחת קודם מיתתו מתקיף לה ר"פ ממאי דהוא מיית ברישא דלמא היא מייתא ברישא והקשה מעלתו הא היא יש לה חזקת חי ולכך ל"ח שמא תמות משא"כ הבעל יש לחוש דהרי אסרה שעה אחת קודם למיתתו.