שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן רי״ח (ח׳)

והנה בשנת תרי"ג יום א' ויחי נשאלתי מ"ק קראקא מהמופלג החריף מוה' צבי הירש כהן ראפפורט ני' נכד הגאון ח"ץ והגאון מוה' יצחק סטאבניצר אחי בעל כתר כהונה בהא דכתבו התוס' בב"ק דף וא"ו ע"ב ד"ה כגון שכתבו אפילו למ"ד בשלו הן שמין ה"מ דלית ליה למזיק כעדיות דניזק דלמ"ד כסף או מיטב ישלם כסף לר"י ולר"ע לא ישלם אלא ממיטב שלו וע"ז הקשה דלמה כתבו למ"ד כסף דוקא דהא גם לר"פ דסובין הוה ג"כ מיטב יש לומר דמודה בזה דהיכא דלית ליה כעדיות דניזק לר"י דצריך לו כסף ולא פליג על ר"ה רק לענין מטלטלין דלר"פ גם סובין הוה מיטב אבל דהיכא דאית ליה זוזי וא"ל אלא זיבורית צריך ליתן לו מעות לכ"ע. לפענ"ד ל"ק דהרי ר"פ הוצרך לדחוק דכל מילי מיטב הוא ולא פירש כפשוטו דאו כסף או מיטב וכר"ה ע"כ דלא מסתבר להו כלל דצריך דוקא כסף בניזקין וא"כ לכך גם אי לית ליה רק זיבורית א"צ ליתן להם מעות דא"כ יפרשו בכה"ג או כסף או מיטב וכר"ה ויאמרו דאם אין לו כסף ישיב לרבות שוה כסף ואפילו סובין ולמה לא אמרו רק דכל מילי מיטב הוא מכלל דלית להו לר"פ ורבינא ענין כסף בניזקין. שוב מצאתי שאהבה נפשי בשיטה מקובצת בב"ק דף ט' גבי הא דאמר ר"ה או כסף או מיטב ור"ת פסק כר"פ דשלשה דינים יש והביא בשם גליון של ר"ת ה"פ דקרא כשאין לו כסף אז יכול ליתן כל מילי כמו מיטב וכן יש לו כסף צריך ליתן לו או כסף או מיטב וקשה לי ע"ז דמה הוצרך ר"פ ורבינא ברי' דר"י לומר כל מילי מיטב לימא דאצטריך מיטב שדהו היכא דאית לי' כסף דיצטרך ליתן לו כסף או מיטב ע"ש והנה מבואר דלר"פ ורבינא לית להו כסף כלל רק מטלטלין או קרקע ומעלת הזוזי על מיטב לא ס"ל כמ"ש וא"כ דברי התוס' נכונים וכן מבואר בש"ך סי' תי"ט דלרב אלפס אפילו יש לו מעות יכול לסלקו בסובין ע"ש. הרי בהדיא דלר"פ אפילו יש לו מעות אין מעלה במעות רק במטלטלין. ולפענ"ד נראה דר' אלפס ור"ת פליגי בהכי דלר"א הוה לר"פ כל מילי מיטב אבל עכ"פ מיטב הוה סובין בכלל מיטב ולר"ה לא הוה מיטב אלא קרקע או כסף ור"ת מפרש שגם ר"פ מודה לר"ה דכסף קדים רק באין לו כסף וקרקע אז פורע אפילו בסובין. ולפענ"ד דברי הסמ"ע והש"ך תלוי במחלוקת ר"ת ורב אלפס דלר"א סובין הוה בכלל מיטב לר"פ ולר"ה אינו בכלל מיטב ואנן דקיי"ל כר"פ א"כ בכלל מיטב הוא ופשיטא דצריך ליתן לו מטלטלין דהוא בכלל מיטב דקרא וזה עדיף דקרוב להזדבן יותר אבל לר"ת סובין אינו בכלל מיטב וא"כ יכול ליתן לו מקרקע דזה מיטב וגם הש"ך כתב כן אבל לא ביאר הטעם וכמ"ש ועיין ש"ך שם ס"ק ב' ובמ"ש יש להאריך בכל דבריו ואכ"מ. אח"כ ביום ג' שמות הגיעני שנית דברי המופלג השואל הנ"ל וכתב דמכל מקום קשה קושייתו דלמא בדלית ליה אלא זבורית צריך ליתן לו כסף אף לר"פ ור"ה.