שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן רי״ז (ח׳)

והנה בש"ק תרומה תרי"ז הגיעני תשובה מהחריף מוה' שמואל גינצלער מאובר ווישיע באונגרין ע"ד האשה הנחשדת שתחת בעלה היא נחשדת שאחד בא עליה וכמה דברים מכוערים ספרו המשרתות שראו כ"פ ששכב אתה במטתה אבל לא ראו בעילה ממש רק ששהה כדי טומאה וגם ר"ש בר' מנשה העיד כן ובעלה העיד גם כן על דברים מכוערים ואח"כ שלחו לה התראת ב"ד והתרו בבעלה שלא יבא הנחשד לביתו ואמר הבעל מה לכם כי תזהירו אותי תזהירו אותה וא"ל הוה יודע שבאם הנחשד יבא לביתך או אתה תתייחד עמו או תדבר עמו באיזה מקום שיהיה תדע נכונה כי נאסור אותך על בעלך ולאחר התראה שמעו קול שהחשוד הנ"ל נכנס ויוצא כפעם בפעם בביתה אח"כ באה אשה אחת והעידה על דבר מכוער שראתה אותה באת לביתה חוגרת בסינר והבליעל הלז ברח פתאום מביתה ונבהל גם ר' יעקב העיד שראה לאחר התראה שהלך לביתה וסגר הדלת אחריו והחלונות הי' סתומים אז ועשה רעש גדול וקבץ אנשים רבים וראו שנחפז והלך דרך החלונות והנה גם בעלה בא ובכה ורוצה שיגרשה רק שמתיירא מפני הכתובה הגדולה שא"י כעת לתת לה ואולי אפשר ליתן לה גט בע"כ בלי כתובה ושלחו לגבות עדות בפניה והיא לא רצתה לבא באמרה שאינה בקו הבריאה ושלחו ג"פ ולא באה. וע"ז האריך מעלתו דלגרשה בע"כ פשיטא דרשאי ואין בזה חדר"ג דבמקום מצוה לא גזור דכיון שעברה על התראת ב"ד ג"פ עכ"פ מקרי רע אם אינו מגרש וא"כ שוב יכול לגרש בע"כ. אך פלפל אם מפסדת הכתובה כיון דלא אמרו לה שתפסיד הכתובה ותלוי במחלוקת הש"ג והב"ש ס"ק י"ז וכן המלמ"ל בפ"ב מסוטה ומעלתו האריך בזה. והנה לכאורה תמהתי כיון דיחוד הוה דת משה כמ"ש הב"ש ס"ק כ' בשם התה"ד סי' רמ"ב והרי בעוברת על דת משה כתב הב"ש ס"ק י"ז דא"צ התראה כלל להפסיד כתובתה דרש"י פירש בסוטה כ"ה האיבעיא דוקא בעוברת על דת יהדות ע"ש. איברא דלפ"ז יקשה א"כ מה מביא הש"ס ראיה מארוסה ושומרת יבם וכו' והא שם היה עכ"פ יחוד דהוה סתירה וא"כ הוה עוברת על ד"מ ואף דרמב"ם כתב דאינו רק מפי הקבלה כבר כתב התה"ד סי' רמ"ב דהוא מה"ת וגם הרמב"ם לא קרי לי' מפי קבלה רק לפי שהוא רמז בתורה לא קרי לי' מה"ת וכ"כ המלמ"ל בפ"ב מסוטה מדעתא דנפשיה הלכה א' וכן כתבתי בגליון הרמב"ם שלי פכ"ב מא"ב וציינתי דברי הרמב"ן בשורש שלישי לספר המצות גבי גונב את הקסוה ועיין בב"י אהע"ז סי' כ"ב וא"כ קשה. אמנם נראה דהנה הב"ש דייק בלשונו שלכך בעוברת על ד"מ א"צ התראה לפי שכבר הכשילתו וכפי הנראה דייק לה מלשון הש"ס דאמר דאי בעי הדרא בה תהדרא בה וא"כ זה שייך בעוברת על ד"י דאינו רק פריצות אבל לא הכשילתו ויכולה להדר אבל ד"מ דהאכילתו שאינו מעושר דאף אם תרצה לשוב מכל מקום כבר עבר ואכל וכדומה מה שייך תשובה על מה שכבר הכשילתו. ולפ"ז ביחוד דאינו איסור בפ"ע שעדן לא הכשילתו וא"כ שוב אף בד"מ יכולה לחזור וא"ל כיון דעד ששתתה נחשבת סוטה דהתורה עשתה ספק כוודאי וא"כ אם בא עליה אח"כ בעלה עשה איסור והוה כשאר ד"מ וא"ל דלהס"ד שלא קינא לה לאסרה רק להפסיד כתובתה א"כ לא הוה עוברת על ד"מ דז"א דעכ"פ נאסרת בודאי וא"כ הוה עוברת על ד"מ.