שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן רט״ז (ח׳)

והנני יוסיף דלמה לא כתב דקמ"ל כמ"ש התוס' והרא"ש ריש יבמות דה"א כיון שאין אני קורא בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה גם אח"כ לא תתיבם קמ"ל וצ"ל דקשיא ליה להט"ז דא"כ הי' לו לאשמועינן דמותרת להתייבם אח"כ ולא יכתוב דאסור ליבם בעת נדתה ע"ז כתב דקמ"ל דלא נימא דאתי עשה דיבום ואף דנדה הוה ל"ת שיש בה כרת אך להס"ד דעי"ז שלא יוכל להתייבם בנדתה תאסר לעולם אף לאחר שתטהר וא"כ יתבטל מצות יבום לגמרי והרי איסור אשת אח הותר אף שיש בו כרת וע"כ דמצותו בכך וא"כ גם לענין נדה נימא כן וע"ז קאמר דז"א דבאמת כל שתוכל לטהר לא שייך כל שאין אני קורא בה כמ"ש הרא"ש ושוב ל"ד לאשת אח דמצותו בכך וזה יוכל להמתין ודוק. ומ"ש להקשות על התוס' דבדף ח' נסתפקו שם אי רבא אית ליה הואיל ואשתרי אשתרי ובזבחים דף ל"ב מבואר דרבא לית ליה הואיל ואשתרי אשתרי כמדומה שכן הקשה בשו"ת תשובה מאהבה וכעת אינו ת"י. ומ"ש להקשות על הרא"ש שכתב דאם בא עלי' בנדתה היה קונה וע"ז הקשה דביאת איסור לא קנה כמ"ש הר"ן פ"ק דקידושין. יעיין בב"ש סי' קס"ו ס"ק ה' שכתב דקנה ואני הקשיתי בגליון מדברי הר"ן אלו ומ"ש די"ל דטעמו של הר"ן משום כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד וזה דוקא בדבר הרשות אבל כל שעושה מצוה אף שעושה באיסור לא שייך זאת וכאן מקיים מצות יבום. יעיין בתוס' גיטין דף י"ב ד"ה אלא וימצא סתירה לזה דא"כ גם לרבא קשה ודוק כי קצרתי וע"כ נראה לפענ"ד לסמוך על הרשב"א דזה הוה ד"א גרם לה ולא מקרי אינו עולה ליבום: