שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן רט״ז (ז׳)

הנה אם שהסברא נכונה וגם ראייתו ברורה מנדה דהקשו הרא"ש והתוס' דלימא כל שאינו עולה ליבום אף שהי' לו שעת הכושר. מ"מ לפענ"ד הדבר ברור דמקרי ראוי ליבום רק דאריא דאיסורא רביע עלה וכעין שכתב הרשב"א ריש יבמות. ומ"ש מעלתו לפלפל על הרשב"א יעיין בישועת יעקב לדו"ז הגאון ז"ל באהע"ז סי' קס"ה שם יש פלפול רב בזה. אמנם בגוף חלוקו בין ח"כ לח"ל הנה מעלתו כתב מצד הסברא. ואני רואה שהוא מפורש בש"ס יבמות דף ע"ט דאמר מכדי שמעינן לר"ע דבני ח"ל כבני ח"כ נינהו וח"כ לא בני חליצה ויבום הם והוא תימה דלמא שאני שאר ח"ל וח"כ שלא היה להם שעת הכושר וכאן הרי הי' לו שעת הכושר כדאמר ר"ע בהדיא במשנה וע"כ דכל דח"ל לר"ע כח"כ ולאו בני חליצה ויבום נינהו לא מועיל מה שהי' לו שעת הכושר וז"ב ודו"ק. ובזה מיושב במה דמשני הבמ"ע שנשא אחיו גיורת והקשו א"ה יבומי נמי תתייבם והדבר תמוה דמה לשון א"ה הא אף להס"ד קשה דאם חולץ וחולצין ממילא יבומי נמי דכל שאינה עולה ליבום גם לחליצה אינה עולה ועיין תוס' שם. ולפמ"ש אתי שפיר דהנה כל הענין דמועיל מה שהיה לו שעת הכושר הוא לענין זה דלא נימא דכיון דאינו עולה ליבום כעת גם לחליצה לא תעלה לזה מועיל מה שהיה לו שעת הכושר והיה יכול ליבם אף שכעת א"י ליבם מ"מ עכ"פ בר חליצה הוא א"כ בישראלית ניחא שנקט חולץ וחולצין דיבומי ודאי לא דאינו בר הקמת שם רק דלא נימא כל שאינו עולה ליבום לזה מועיל מה שראוי היה והי' לו שעת הכושר אבל השתא דמיירי בגיורת א"כ יבומי נמי תתייבם. ומ"ש מעלתו להקשות על הח"ץ סי' א' מתוס' והרא"ש ריש יבמות שכתבו לענין נדה כבר כתבתי למעלה שכבר קדמו הק"ע ומ"ש להקשות על המלמ"ל דמחלק בין מחוסר זמן למחוסר מעשה מש"ס כתובות פ"ב גם אני הקשיתי כן בחיבורי יד שאול סי' רל"ד. והנה מ"ש לתמוה על הט"ז סימן קס"ד ס"ק ז' בהא דמבואר דיבמה נדה מתייבמת וכתב הט"ז דקמ"ל דלא נימא דאתי עשה דיבום ודחי ל"ת דנדה כדדחי איסור אשת אח קמ"ל דאפשר לקיים שתיהן לכשהטהר וע"ז תמה דהא נדה ל"ת שיש בה כרת היא ושאני אשת אח כמ"ש התוס' ביבמות דף ג' ד"ה ל"ת באמת שזו תימה גדולה.