שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן רט״ו (ו׳)

שוב ראיתי בנוב"י שם סי' ע"ד שהגאון בכר דוד הספרדי הראה לו שגם הראב"ן דקדק דאמאי לא נקט גם אני רבעתי את פלוני ואין התחלה לקושיא זו והנוב"י כתב דזו אינה קושיא דלא רצה למתני תרווייהו. אבל לפמ"ש אתי שפיר דדוקא שני דברים הוא דל"ש למתני תרווייהו אבל כאן הוי רבותא גדולה דכשיאמר אני רבעתי לאונסו של חבירו והנרבע יאמר פלוני רבעני לאונסי א"כ לר"י ורבא נאמן הנרבע להעיד דלא עשהו רשע לחבירו ולרצונו הוה אשמעינין ולר"י הראשון והשני אינם נאמנים דרשעים הם ולרבא הראשון נאמן דהורגין השני ובזה ניחא גם באני באתי על אשת חברי וחבירו אמר פלוני בא על אשתי דה"א דמצטרפין להרגה דאין אדם קרוב אצל אשתו ולגבי דידיה אמרינן פ"ד אבל לגבי האשה יש שני עדים ושפיר קמ"ל ול"ק קושית הנוב"י ודוק היטב כי חריף הוא. ומה שהקשה מעלתו בהא דאמרו מ"ד אדם קרוב אצל אשתו קמ"ל ופירש הראב"ד דהיינו שעל אשתו אינו בגדר עדות ועל זה הקשה כיון דלגבי ממון אמרינן אדם קרוב אצל ממונו כמו בפלוני רבע שורי וא"כ כאן שמעיד להפסיד הכתובה א"כ בטל העדות לגבי הכתובה ה"ה לענין הבועל והאריך בזה לק"מ דכל לגבי אשתו אינו נאמן כלל דמה שנצמח לענין האשה שהיא כגופו אינו נאמן ועיקר אנו הולכין על הסבה העיקרית המסבב הדבר וז"ב ודוק.