שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן רי״ד (י״ב)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אמנם אכתי דברי רמב"ן מוקשים לרבנן דס"ל דעד שלשה מזדהר א"כ לסגי בהחזיק זמן מועט ורק לאחר ג' דלא מזדהר אין ריעותא ועכ"פ לר"י מבואר סברת אבי מורי הגאון ני' ודו"ק היטב. והנה בהא דאמרו בב"ב דף נו"ן ע"ב אין דין חזקה לנזקין והיינו שא"צ לזה ג' שנים ותיכף צריך למחות ק"ל טובא דאכתי היאך הוה חזקה הא להרמב"ן הראיה הוא מדשתיק מחל ורק דאתרע החזקה דהיכא יש לך השטר וא"כ למה מועיל חזקה בנזיקין הא אכתי איכא ריעותא הלז בשלמא אם תק"ח היה שלא יפסיד ואמרינן דא"צ לזהר בשטרו ואם הוא של מערער היה לו למחות תוך שלש א"כ גם כאן יש חזקה אף בפחות מג' שנים דהיה לו למחות ואף דאין לו שטר אמרינן כיון דלא מיחה לא נזהר בשטרו דבשלמא בשאר חזקות יש לומר דלא אכפת ליה כ"כ ואף דלא מיחה שמא ימחה ולכך הי' לו לזהר בשטרו משא"כ בנזקין דודאי מיחה האדם תיכף ומדלא מיחה לכך לא נזהר בשטרו אבל להרמב"ן באמת הראיה היא מדשתיק מחל רק דהוה ריעותא היכן שטרו וא"כ גם בניזקין יש ריעותא זו ולפמ"ש בתשובה גבי חצי דבר דכוונת הרמב"ן היא דלא מקרי חזקה עד ג' שנים דהוה חזקה שלא נתבררה דשמא ימחה עוד א"כ בנזיקין דהחזקה היא שבודאי אדם מוחה מיד שוב הוה חזקה אף דאיכא ריעותא אבל גם זה דחוק דסוף סוף יש ריעותא מדלא יש בידו שטר וצע"ג:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.