אחר כמה שנים בשנת תרי"ג נתיישבתי בקושיית אבי מורי הרב הגאון נ"י דלהרמב"ן ל"צ חזקה שלש שנים רק דלאחר שלש שנים אם יברר שעשה חזקה וישב בבית או בשדה חבירו איזה זמן אף זמן מועט ולא שנים רצופות סגי דכיון דשתק רגלים לדבר שמכר לו ומה דאין לו שטר אין ראיה דהא לאחר ג' שנים לא מזדהר בשטריה. ולפענ"ד דר' יהודה ורבנן בב"ב דף ל"ח נחלקו בזה דלרבנן הטעם דתק"ח הוא שלא יפסיד זה דמה לו לעשות אם נאבד שטרו לאחר שלשה שנים וזה היה לו למחות ולכך בעי שלשה שנים אבל ר"י ס"ל דהחזקה היא מדשתיק מחיל והא דצריך שלשה שנים הוא כדי שיהא באספמיא וכו' ולכך האריכו הזמן עד שלשה שנים והוא לא ס"ל הריעותא מדאין לו שטר דלר"י לא ס"ל עד תלתא מזדהר בשטרו רק שמא לא ישמע ולא יוכל למחות לכך תקנו בהוה שאין דרכו של אדם להתרחק מביתו יותר ממהלך שנה תמימה ועיין ברשב"ם במשנה שם ועיין בדף ל"ט ברשב"ם ותוס' שם דלר"י מיד ששתק סגי.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן רי״ד (י״א)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
