שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן רי״ד (י׳)

ולפענ"ד נראה דבר חדש דהנה כבר נודע מ"ש התוס' בריש ב"מ דלמה לא נימא כיון דזה יש לו בודאי חציו ממילא גם בחציו השני הו"ל ספק במקום ודאי כמו בספק ויבם וכתבו דמה שהוא ודאי בחציו לא מקרי ודאי לענין החצי' השניה. והנה מלבד דסברתם אין ברורה ועיין תומים סי' ק"ד ובתשובה הארכתי עכ"פ גם לדברי התוס' דוקא התם דבחציו השני' תפיס גם חבירו וטוען שמתחלתו הגביה חציו אבל כאן באמת החזקת מ"ק יש לו לבעלים בכלו וזה טוען שהחזיק כעת וא"כ כיון דבשכוני גוואי הוא מודה דהוא בודאי לבעלים גם כעת וכיון שגם במה שמחזיק כעת המחזיק יש לו לבעלים תפיסת יד ודריסת הרגל ומשתמש בכל התשמישין א"כ הבעלים מקרי ודאי גם בחציה השניה דהא אית ליה חזקת מ"ק בכלו גם כעת הוא מוחזק בשכוני גוואי וזה המחזיק אינו אומר שהוא שלו וז"ב. ובזה אפשר ליישב קושית הקצה"ח מאחזיק לארדי דאחזיק לכשורי ויש לו חלק באבני הכותל אלמא דכשטוען שהוא שותף מועיל חזקתו. ולפמ"ש אתי שפיר כיון דטוען שמתחלה קנה הכותל להיות חצי שלו א"כ לפי דבריו אינו ודאי יותר מזה משא"כ בשכוני גוואי שעכ"פ בשכוני גוואי זה ודאי ומועיל גם לשכוני בראי ודו"ק. וכמו כן חזקת ישוב כיון דקנה חזקתו שוב הוא שוה לחבירו ואין חבירו יותר ודאי ממנו משא"כ בזה וה"ה בהך דשו"ת ב"ח שכ"ע מודו שראובן הוא ודאי בחצר ניהו שזה היה שואב מים מהבור שבחצרו עכ"פ בחצר הוא ודאי וז"ב כשמש ודו"ק: