ולפענ"ד אין קושיא דהרי הר"ן מחלק בשבועות שם דע"כ לא אמרינן דאין הכוונה רק לאסור רק לאחר שתעבור על התנאי היינו דוקא במה שיוכל להיות חל האיסור גם לאחר שעברה כמו התם ברחיצה שעכ"פ תהיה נאסר בפירות העולם לאחר שתרחץ אבל באם לא יוכל לחול אח"כ כגון באכלי' לתנאי' דיוכל להיות שנאכל הראשון ולא יהיה לו על מה לחול הנדר בזה פשיטא דרצה לאסור מעכשיו ולפ"ז הרי התוס' ישנים הקשו דלמה יחול הנדר שאת נהנית לי עד הפסח והא משועבד לה וכתבו דכיון דיכולה לקיים התנאי ולא יחול הנדר כופה ללכת אל בית אביה ולכך יוכל לחול הנדר אף שמשועבד לה ולפ"ז ממ"נ מקשה הש"ס דע"כ הכוונה שיחול הנדר מעכשיו דאם אין הכוונה שלא יחול רק לאחר שתעבור על תנאי ותלך אז שוב אין מקום חלות להנדר דהא כל שכבר עברה שוב משועבד לה דעיקר הנדר לא חל רק משום דתוכל לקיים התנאי אבל כל שכבר עברה שוב אין בידה לעשות ומשועבד לה וא"ל דהא על כל פנים היה בידה שלא לעבור דזה אינו דזה דוקא אם עכ"פ הי' הנדר מעכשיו והיה בידה לקיים אבל כאן ממ"נ עיקר חלות הנדר הוא דוקא לאחר שתעבור ושוב ממנ"פ לא חל וז"ב ודוק היטב.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן רי״ג (ח׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.