שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן רי״ג (ז׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

וראיתי להפלאה שם בק"א שרצה לחדש דמרש"י משמע דהנדר הוא שאם תגבה כתובתה שנית יאסרו כל פירות שבעולם עלי' וע"ז הקשה בס"ק כ"ח דא"כ איך נסמוך ליתן לה הכתובה על סמך נדרה הא בתנאה לא מזדהר אינש וכמ"ש בנדרים דף י"ד. ולפענ"ד נראה לפמ"ש הט"ז סי' ר"כ ביו"ד ס"ק כ"ח דכל שיהיה האיסור גם אח"כ אף בתנאה מזדהר ודוקא אם לא יהיה האיסור רק למפרע בזה אמרינן דלא מזדהר בתנאי' וא"כ כאן שאסרה עצמה בכל הפירות וא"כ אדרבא כ"ז שלא גבתה שנית אין עליה שום איסור רק לאחר שתגבה יחול עליה האיסור ושפיר מזדהרא בתנאה. שוב ראיתי דקושית הפלאה אינו ע"ז רק במה שהקשו בתוס' דתדיר לפנינו שלא תאכל ותאכל לאלתר ע"ז הקשה דא"כ הו"ל גביית כתובתה שנית תנאה ובתנאה לא מזדהר אינש ושם שפיר מקשה דהא שם אינה עוברת אח"כ אלא למפרע ועל למפרע שייך בתנאה לא מזדהר אינש. והשנון כמר יצחק שמעלקיש ני' אמר כי לפי חילוקו של הר"ן פ"ג דשבועות בין היכא דהתנאי נמשך גם מכאן ולהבא בין היכא שאינו נמשך ע"ש גבי אכלה לתנאי ואח"כ אכלה לאיסורא א"כ שם בנדרה מככר זה ע"כ נאסרה למפרע ואין מקום לדברי הפלאה ויפה כוון לפום רהיטא וצ"ע (ובתשובה ביארתי דליתנייהו לדבריו) וצ"ע בדברי התוס' ריש המדיר שהקשו דלוקי שתלה בתשמיש וכתבו דא"כ לאחר שלשים תהנה ותאסר לב"ש שתי שבתות ולב"ה שבת אחת וע"ז כתבו דלוקי שאמרה תאסר עלי' תשמיש תיכף אם תהנה ממני דא"כ אסורה להנות תיכף דהא בתנאי לא מזדהר אינש ואכתי קשה לוקמא באמר יאסר עלי הנאת תשמיש אם תהנה דאז אינו אסור רק לאחר שתהנה וא"ל דא"כ יצטרך להמתין אח"כ שיעור שבת אחת או שתים דז"א דנימא להיפך דהתשמיש היה האיסור וא"כ בתנאי לא מזדהר ונאסר בתשמיש לאחר שתהנה וצ"ע בזה אם הקושיא קושיא ולא נפנתי כעת וראיתי בספר חתם סופר להגאון הצדיק מוהרמ"ס זצ"ל סי' כ"ד שהביא קושיא בשם חותנו הגאון מוהר"ע איגר זצ"ל שהק' לפמ"ש הר"ן בשבועות שם ובנדרים דף ע"ט דבאמרה קונם פירות עולם עלי אם ארחץ דהכוונה הוא שלא תאסר בפירות עולם רק כשתרחץ וע"ז הקשה דא"כ מה פריך הש"ס בנדרים דף ט"ו מקונם שאת נהנית לי עד פסח אם תלכי לבית אביך עד החג דהלכה אין לא הלכה לא וע"ז הקשה דמה קושיא דגם שם לא אסר עליה להנות עד פסח רק אם תלך לבית אביה עד החג עיין שם ונדחק שם עד מאד ליישב.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.