שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן רי״ג (ו׳)

והנה שאל אותי הרב החריף מוה' אליעזר ראש ישיבה דק' ווילנא בהא דמדירין אותה אף דחשיד אממונא חשיד אשבועתא וע"כ משום דחיישינן לספק מלוה ישנה ולפ"ז הא בנזירות קי"ל דלא ניתנה נזירות אלא להפלאה וה"ה בנדר וא"כ כל שנדר על ספק שוב לא חל הנדר כלל ואמאי מדירין אותה והשבתי דזה טעות דמלבד דלא בריר הדבר אי בנדר לא חל בספק ועיין בנדרים דף ח"י ובנזיר דף ח' ובמלמ"ל פ"ח מנזירות אף גם דהנדר הוא טעות דע"כ לא אמרינן דאינו חל הנדר רק בדבר ברור דוקא כשנדר בפ"ע אמרינן דלא מחית אינש נפשי' לספיקא אבל מי שהדירו חבירו מה בכך שזה יש לו ספק הא הב"ד מדירין אותו על דעתם ואף שיש לו ספק עובר על הנדר דלא מועיל מה שדעתו לא היה ע"ז וכמ"ש לא על דעתך אנו משביעין אותך וכו' וז"ב ועיין מ"ש שארי הגאון בעל חוות דעת במקור חיים שלו בהגהות על האו"ח הלכות תענית ובמ"ש יש לבנות ולסתור ואכ"מ ודוק.