שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן רי״ג (י״ב)

והנה במה שהקשיתי לעיל על רבינו הרמב"ם דפירש דהמדיר לוקה והקשיתי דא"כ היכי קאמר לאחר הפסח הר"ז בבל יחל דברו והיינו דאם מתהני קודם הפסח והא הוה התראת ספק כמו באכל לאיסורא והדר אכל לתנאי' דאמרו בשבועות דהוה התראת ספק ואף אם נימא דהתראת ספק שמיה התראה כר"י כמו שנראה בקצת מקומות בדברי רבינו מ"מ בכה"ג שהיא הלכה א"כ לא עבר כלל אח"כ והיאך ילקה עיינתי בדברי רבינו וראיתי כי רבינו דקדק היטב הדק שרבינו כתב בפ"י מנדרים הלכה י"ב באם הלכה לפני הפסח והרי הוא מהנה אותה קודם הפסח הרי"ז לוקה עבר הפסח אעפ"י שהלך לתנאי הרי"ז אסור לנהוג חולין בנדרו ולהניחה שתלך ותתהנה והראב"ד והטור השיגו עליו דאם לא נהנית קודם הפסח למה תהי' אסורה והכ"מ הליץ בעדו דמ"מ כיון דזמן משך השבועה שלא תלך עד החג בכל האי זמנא אסורה לילך ולהנות והש"ס לא פירש כן רק לפי הס"ד ולא לפי המסקנא אבל תימה ע"ז דמי דחקו לפרש כן ולא פירש כפשוטו דאי מתהנית קודם אסורה לילך אחר הפסח. ואני אומר דרבינו דייק וגריס והוא סובב הולך לפי דרכו דס"ל דהמדיר לוקה וא"כ א"א לפרש דילקה הוא למפרע ולכך פירש דמה שאמר במשנה דהלכה לאחר הפסח הרי זה בבל יחל דברו היינו שאסור לנהוג היתר גם לאחר פסח ומה דאמרו דהלכה לוקה היינו בהלכה לפני הפסח וההנה אותה קודם הפסח דאז הוה התראת ודאי וגם איכא איסורא שלא יהנה אותה קודם פסח דלמא תלך אבל לאחר הפסח אסור ג"כ להניחה שתלך אבל מותר להנות אותה וכל דברי רבינו מדוקדקים לשיטתו ולדעתי יש להוסיף עוד דאף שעברה פעם אחת והלכה ה"א דכבר עברה ומותרת אח"כ לילך דהא כבר עברה על הנדר ולזה השמיענו רבינו דאף שהלך התנאי דהיינו שכבר עברה והלכה בכ"ז לשיטת רבינו דהוא לוקה ולא היא א"כ היא לא עברה כלל והוא לא עבר ג"כ דהא לא ההנה אותה קודם פסח ורק שכל שרצה בעת שהדיר אותה לאסור על נפשה שלא תלך לבית אביה עד החג א"כ מחויב שלא להניחה ללכת שלא יחל דברו שרצה להדיר אותה אף דקנס שלא תהנה כבר עבר וז"ב כשמש ומובטחני כי יש לו פנים בהלכה ת"ל ודוק היטב בכל מ"ש: