שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן רי״א (ט׳)

ובזה נראה לפענ"ד דבר נחמד ליישב הנך שתי סוגיות שבע"ז ובכורות שסותרות זו לזו כמו שכתבו התוס' ונדחקו דהנה כבר כתבתי קושית הגאון מראווא ני' דאיך שייך משיכה בגרוטאות והא דרכו בהגבהה אך נראה בזה דהנה אם עד שלא נתן מעות משך הוא תימה דהיה לו למנקט סתמא אם משך ולא נתן מעות יחזיר ונתן מעות ומשך קנה ויוליך לים המלח וכן דקדק הגאון הנ"ל. והנראה בזה דלפמ"ש אתי שפיר דבאמת מיירי שהיו שניהם רק דתלוי איזה מהם היה קודם. ונקדים מ"ש הט"ז ביו"ד סי' קל"ב ס"ק ח' דאף דעכו"ם אינו קונה בכסף אבל ישראל מעכו"ם קונה כיון דישראל מישראל קונה דבר תורה כ"ש עכו"ם והגאון בחידושי הגרשוני ואא"ז בעל שער אפרים סי' ע"ט חלקו עליו. ולפמ"ש יש לומר דאם נימא דישראל בכסף ועכו"ם במשיכה אם כן אף בדברים שאינו קונה במשיכה כל שמשך ואח"כ נתן מעות קונה דעכ"פ כל שנתן מעות קנה על ידי המעות כל שמשך דלא שייך החשש וכאן לא שייך דלא נתכוין לקנות דהא המעות נתן אח"כ ונתכוין לקנות וכל שמשך דלא שייך החשש שמא נשרפו חיטך בעליה שוב מעות קונות אף בעכו"ם דלא עדיף מישראל ואם עד שלא נתן מעות משך היינו דנתן מעות אח"כ רק שמשך בתחלה יחזיר והיינו דע"כ ס"ל דמשיכה קונה בישראל ואם כן מעות לא קנה ואף דבעכו"ם קנה במעות מכל מקום המשיכה לא הועיל והמעות אינו קונה כיון דגילה דעתו דרצה לקנות במשיכה דהרי זה עשה ראשונה ובזה בודאי ל"מ דבעת שעשה קנין זה לא עשה עדן קנין אחר ואם כן נתכוין לקנות במשיכה ומשיכה לא מועיל בדבר שדרכו להגביה ואף להט"ז דחידש דכל דישראל מישראל קונה ישראל מעכו"ם נמי ואם כן ה"ה להיפך הא ז"א דמשיכה לא מועיל בדבר שדרכו להגביה ואף דמעות קונה בעכו"ם הא הוא רצה לקנות במשיכה אבל אם נתן מעות קנה אף שמשך אחר כך ומשיכה ל"מ הא בעכו"ם קונין במעות ואף שמשך אח"כ לא ביטל הקנין שהיה בתחלה איברא דלפ"ז צ"ב מ"פ אי ס"ד משיכה בנכרי קונה אמאי יחזיר והא ל"מ משיכה בדבר שדרכו להגביה. אך באמת קושית הש"ס היא דאם בנכרי משיכה קונה אם כן בישראל קונה מעות ואם כן כיון שמשך ואח"כ נתן מעות א"כ שוב יקשה דלקני במעות שנתן אח"כ וא"ל דגלי דעתיה דבמשיכה רצה לקנות דזה אינו דהא בלא"ה לא קנה במשיכה שהם דברים שדרכו להגביה וכיון שאח"כ נתן מעות שוב קונה דאף דעכו"ם במשיכה ישראל מעכו"ם קונה במעות: