שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן רי״א (ז׳)

ובגוף הדבר שכתבתי דל"מ קנין הגבהה דלא ניחא לי' אף דיש שם גם שאר דברים שאינם ע"ז ולזה מועיל הקנין היה נראה דתלוי במחלוקת הקדמונים אם מכר שני דברים ובאחד יש בו ביטול מקח אם בטל כל הקנין וכמ"ש למעלה והדברים עתיקים וע' במלמ"ל סוף הלכות זכייה ובמחנה אפרים הלכות מכירה ואונאה סי' כ"ג. ולפענ"ד היה נראה דבר חדש דאף אם נימא דהיכא דבטל במקצת לא בטל כלו ומטעם דאינם מעמידים דבריהם אלא לפי משקל ולפי מנין אבל זה דוקא כשקונים בכסף די"ל דהכסף לפי משקל ולפי מנין אבל במשיכה שמושך כל הדבר ביחד וכל שיש בזה דבר אחד שאינו קונה בטל הקנין בכלו. וחילי דילי מהא דמבואר בסי' ק"ץ סט"ז דהא דקנה כנגד מעותיו דוקא בכסף במקום שקונה בלא שטר אבל במקום שצריך שטר אין שטר לחצאין וביאור הדברים דהשטר הוא כולל וכל שבטל במקצת בטל כלו וא"כ דון מינהו למשיכה דכל שבטל במקצת בטל בכלו. איברא דלפ"ז יקשה טובא מ"פ ואס"ד משיכה בנכרי קונה אמאי יחזיר וקשה לימא דאדרבא כיון דמשיכה קונה ולענין ע"ז ל"מ הקנין דס"ל דאין זכייה בא"ה וא"כ בטל כל הקנין וצ"ל דס"ל כמ"ש הר"ן דכל שהיה מועיל הביטול בעודו ביד נכרי א"כ הזכייה והאיסור בא כאחת ושפיר קנה ופריך שפיר למה יחזיר ומחזי כע"ז ביד ישראל או דמחזי כמקח טעות לא ס"ד דזה חידשו אביי ודבא וס"ד דאיבעי לי' לעיוני ומדלא עיין מחל ועיין בתוס' בכורות שם ומ"ש למעלה בזה: