וראיתי בטור יו"ד סי' קמ"ו שכתב דמשנתן מעות ומשך שוב הו"ל ע"ז של ישראל ואין לו ביטול ותמה הט"ז שם דשפת יתר הוא דאטו לא ידענו דע"ז של ישראל אין לו ביטול. ולפמ"ש ספרא דווקנא כתביה כיון דהוא כתב דבעי תרווייהו והיינו כתירוצו של אביי דאבעי לי' לעיוני הי' קשה לו קושייתי דמה לו לעיוני הא ממנ"פ או שהעכו"ם יחזור ויטלנו ממנו או שיבטלו לזה כתב דאח"כ לא יועיל הביטול וכמ"ש ובזה מיושב מ"ש דבעי תרווייהו והא הטור מסופק אם כדעת רש"י או כדעת ר"ת א"כ למה צריך תרווייהו. ולפמ"ש אתי שפיר דכיון דיש ספק שוב לא שייך אבעי לי' לעיוני או דמחזי כמקח טעות דהא ממנ"פ יוכל לבטל העכו"ם דמספק מוקמינן לה בחזקת המוכר דיש לו חזקת מרא קמא ולכך הצריך תרווייהו ויש לפקפק בזה. עכ"פ יהיה איך שיהיה מהש"ס אין ראיה דש"ה דיש לו ביטול משא"כ בדבר אחר אפשר דאין חילוק בין נתן מעות ללא נתן מעות. עוד יש לומר עפ"י מה דמבואר בסי' רל"ב ס"ה בראובן שמכר לשמעון בתים ונכנסו העכו"ם ועשנו הכותל וראובן טוען שזה מום עובר שהדין עם ראובן ולפ"ז אם יכול לבטל הע"ז א"כ לא הוה רק מום עובר וא"י שמעון לחזור בו ולפ"ז צריך להבין בהא דאמר דאיבעי לי' לעיוני הא בלא"ה יכול העכו"ם לומר שזה מום עובר דהא יכול לבטל. אך באמת כיון שנתן מעות ומשך שוב א"י לבטל דהו"ל ע"ז של ישראל אך לפ"ז בלא נתן מעות אמאי יכול לחזור הא הו"ל מום עובר. אך זה אינו דאם היה מבטל שוב לא הי' מום כלל דמותר לישראל עכ"פ שפיר מה דמצי לחזור בו כיון דאם רצה המוכר היה יכול לבטלו שלא יהיה בו מום ובכה"ג ודאי לא סבר וקביל היכא דלהמוכר לא יהיה הפסד ולהלוקח יהיה הפסד בכה"ג כופין על מדת סדום שיבטל ואם אינו מבטל חוזר מהמקח כנלפענ"ד.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן רי״א (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
