שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן רי״א (י״ג)

והנה בשנת תרט"ז למדתי עם תלמודי יו"ד סי' ל"ו ולמדתי בש"ס חולין דף מ"ה דר"י בר"י הוה קאזיל בתרא דר"י בשוקא דטבחא חזיא להנך דקיימין צמחי צמחי א"ל לא בעי מר אומצא א"ל לית לי פרוטי א"ל אקפן אנא והוא תמוה ורש"י פירש דדחאן אבל למה הוצרך הש"ס להאריך כ"כ. ואמרתי בזה לחידוד התלמידים דהנה ביומא דף פ"ו אמרי' ה"ד חילול השם אמר רב כגון אנא דשקילנא בישרא מבי טבחא ולא שלימנא מיד ומשם מבואר דדוקא לאדם גדול גם זה נחשב חילול השם במה שלא פרע מיד אם כן לכך אמר ר"י דלית ליה פריטי ואינו רוצה לקחת בהקפה ולכך אמר ר"י בר יוסף שהוא יקח בהקפה והוא אינו חשוב כ"כ ויוכל לקחת בהקפה. אמנם לפענ"ד נראה דבר חדש דלפמ"ש המלמ"ל שהבאתי מראש דבהקפה לא שייך לומר דהי' לו לנסות דהא עדן מחזיק המעות בידו ולפ"ז נראה לי דשוב לא שייך חילול השם בדבר דהא כל שאינו יודע אם כשר הוא וצריך לנסותו ל"ש שצריך לפרוע לו ולפ"ז אני אומר דבר נכון דהרי בהנך דקיימי כנדי כנדי נחלקו הפוסקים אם נמצא מים סרוחים ועכורים אי טריפה ושיטת הרי"ף ורמב"ם דטריפה והרשב"א מביא ראיה מדרבנן דחזו כנדי כנדי וטנרי טנרי ולא אמרו ולא מידי ולפ"ז צ"ל להפוסקים דאסרו דהא דלא אמרו משום דעדיין לא לקחו ובאמת כשיקנו יהי' מצריכים בדיקה ולפ"ז כאן דקאמר ליה לא בעי מר אומצא וצריך לקנות א"ל לית לי פריטי והיינו דהוה חילול השם משום דל"צ כלל לנסות דכשר למאן דמכשיר בכל גווני ונמצא שזה עדיין לא ידע אם הם כשרים או שדוחהו כמ"ש רש"י וזה שא"ל אקפן אנא היינו אני שאיני יודע הדין אני מותר לקנות דהא עדיין צריך אני לנסות ובכה"ג ליכא חילול השם וע"ז אמר מה אעביד לך דר"י לא התיר ודוק היטב כי חריף הוא. ומפי כבוד אבי מורי הרב הגאון ני' שמעתי בזה דבר נפלא דהנה בדף מ"ד איתא ות"ל משום חשדא ואמרו שם כל דמזבין במתקלא לא אתי למחשדי' ובהגהת אשר"י שם כתב דעכ"פ צריך לפרוע מיד כי היכא דלא לחשדי' ולפ"ז כאן דרצה לנסותו אם מכשיר השיב לו דלית ליה דמי לשלומי והיינו דיבאו לחשדו דשקיל בשביל הוראתו וע"ז אמר אקפן אנא והיינו דאני יכול להקיף ואתה לא תקיף ולא אתו לחשדך וע"ז אמר דאסור ודוק היטב ודפח"ח: