שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קפ״ה (י״ד)

שוב ראיתי בישועת יעקב סי' קכ"א לדודי זקיני הגאון ז"ל שהעיר במקצת במ"ש ושמחתי מאוד ונהניתי שכוונתי לדבריו בראשית ההשקפה. והנה לענין בקוע עצים כתב הר"ן בפרק המביא בביצה ומקשה והכא למה התירו לבקע אפילו ע"י שינוי והא הוה מכשירין שאפשר לעשותן מעיו"ט ותירץ כל שהוא נהנה מגופו של דבר כאוכל נפש עצמו וכמו שנהנה מהם בעצמם שעושה מהם מדורה ומתחמם כנגדה וכיון שבקען לעשות מהם מדורה שרי אף שאפשר מאתמול אף לבשל בהם שרי משום מתוך ע"ש והקשה המהר"י אבוהב שהרי חימום מדורה לא התירו רק משום מתוך שהותרה לצורך אוכל נפש וא"כ היכא אמרינן דמתוך שהותרה מדורה נתיר לבשל הרי מדורה לא הותר רק משום מתוך דבישול והט"ז סי' תק"א ס"ק ד' כתב דהר"ן באמת לנפשיה ס"ל דחימום מדורה הוה הנאת הגוף וכאוכל ממש ומ"ש דהן מכח מתוך היא לשיטת הראב"ד ע"ש. ולפענ"ד לכאורה תמוה דברי הט"ז והמהרי"א יפה הקשה דאם נימא דמדורה הוה הנאת הגוף ואוכל נפש ממש אם כן מ"ט דב"ש דפליגי גם במדורה כדמסיק הש"ס בביצה דף כ"א והיא ע"כ לא פליגי ב"ש רק דלא ס"ל מתוך אבל אוכל נפש התורה התירה וע"כ דזה אינו אוכל נפש ממש וא"כ יפה תמה המהרי"א על הר"ן והמג"א שם ס"ק ג' דהר"ן כיון דהוה כאוכל נפש ולא אוכל נפש ממש וזה דחוק מאד. אך באמת נראה דהדבר נכון דהרי בעינן דבר השוה לכל נפש כדאמרו בכתובות דף ז' לענין מוגמר ומה"ט ברחיצה אוסרין ב"ש דאינו שוה לכל נפש וכמ"ש התוס' ד"ה לא ובהגהות אשר"י שם וא"כ כל דלית להו לב"ש מתוך אף דהוה אוכל נפש כל דאינו שוה לכל נפש לא הותר וא"כ זה שנסתפק הש"ס דאפשר הנאת כל גופו מודה ב"ש דמקרי שוה לכל נפש או לא ומסיק דגם במדורה לא מקרי שוה לכל נפש וצריך לבא למתוך וז"ב. ולפ"ז שפיר כ' הר"ן כיון דמדורה הוה אוכל נפש רק דאינו שוה לכל נפש רק למפונקים ועפ"י שם ובפרק כירה דף ל"ט ובפרי מגדים סי' תק"א וסי' תקי"א וכיון שעכ"פ אם היה שוה לכל נפש הי' מותר כל דהוה אוכל נפש א"כ לכך שפיר בביקוע לבישול שייך מתוך דמתוך שמותר למדורה דהוה אוכל נפש רק דאינו שוה לכל נפש אבל עכ"פ בישול דשוה לכל נפש שוב שייך מתוך דבשלמא אם לא היה מקרי אוכל נפש כלל לא שייך מתוך דלא הותר כלל אבל כיון שעל כל פנים הוה אוכל נפש ורק דאינו שוה לכל נפש אבל הבישול דשוה לכל נפש שפיר שייך מתוך דהיה מותר אם היה שוה לכל נפש במדורה הותר הבערה לבישול דבאמת שוה לכל נפש אף דהבקוע אינו רק ממכשירין לאכילה אבל המדורה הוא אוכל נפש ממש וז"ב מאד ואם חומה היא נבנה עליה טירת כסף במ"ש הה"מ פ"א מיו"ט דהבערה אף שאינו אוכל נפש מותר משום דכתיב ביום השבת ודרשינן מיניה הא ביו"ט מבעיר ומלבד דדבריו תמוהין כמ"ש הלח"מ והפר"ח בסי' תצ"ה והשעה"מ ואני יש לי הרבה דבריו בכמה תשובות אבל אני תמה ביתר שאת דהרי לפי דבריו שהבערה אינו אוכל נפש מה שייך בזה מתוך והרי בהבערה ע"כ משום מתוך קאתינן עלה כמ"ש הלח"מ באורך וכל תירוציו לא יועילו לזה והרי הבערה אינו אוכל נפש ולא הותר מעולם בשביל שהוא אוכל נפש והיא תימה רבתי. אך לפענ"ד נראה דגם הה"מ ס"ל דהבערה להתחמם כנגדה שייך אוכל נפש רק דלגבי הבערה לבישול כל שאינו מתחמם לא שייך מתוך דהא הבערה להתחמם לא הוה שוה לכל נפש ולכך הוצרך לומר משום דכתיב ביום השבת וממעטינן יו"ט והיינו במדורה להתחמם דהוה אוכל נפש רק שאינו שוה לכל נפש זה התירה התורה משום דכתיב ביום השבת ושוב מותר לענין בישול משום מתוך. ובזה מיושב כל קושיות הלח"מ דלכך צריך בהבערה מתוך דאל"כ לא הוה מותר לענין הבערה בבישול והי' לנו לומר דרק לענין מדורה להתחמם דהוה אוכל נפש רק שאינו שוה לכל נפש הוא דהתירה התורה ולא לענין בישול דהוה רק מכשירי אוכל נפש. ובזה מיושב ג"כ מ"ש הלח"מ דמ"ש מהוצאה דלא דרשינן ביום השבת לפי המסקנא ולפמ"ש אתי שפיר דשאני הבערה דהיה אוכל נפש רק שאינו שוה לכל נפש בזה שפיר דרשינן ביום השבת ואהני לענין מדורה וממילא אמרינן מתוך וז"ב. ובזה מיושב קושית המ"א סי' תקי"ח דלר"ע דלא אמרינן מתוך שוב לא מועיל ביום השבת לבד וכמ"ש וגם מ"ש המ"א דהה"מ לא סובר כהר"ן דהוה אוכל נפש לפמ"ש נהפוך הוא. ובזה מבואר היטב דברי הירושלמי פרק משילין ה"ב שהביא הה"מ ששאל נר של אבטלה מהו והשיב ר' חזקי' דאסור וע"ז שאל מתניתא פליגא על חזקי' לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת בשבת אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר ביו"ט אין תימר בדברים שיש בהם אוכל נפש והכתיב אך אשר יאכל לכל נפש אלא כינן קיימין בנר אבטלה והדבר תמוה דהא הבערה לאו אוכל נפש ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת הוה אוכל נפש אבל היינו במדורה להתחמם וא"כ עכ"פ בדבר שיש בו אוכל נפש בודאי מותר מכח מתוך ואף דאינו שוה לכל נפש מכל מקום אמרינן מתוך והקרא אתי על נר אבטלה ואולי נר לאכילה חשוב לי' דבר השוה לכל נפש יותר ממדורה ואש ביתר שאת ולפ"ז אתי שפיר מה שרצה השאגת ארי' סי' ע"א לחדש דביוה"כ נתמעט ג"כ הבערה מביום השבת והדבר תמוה דשם לא שייך מתוך ולפמ"ש יש לומר דדוקא ביו"ט שיש שתי ענינים ואוכל נפש התירה התורה מסתבר לומר דדי לך החידוש במיעוטו דוקא באוכל נפש ומשום מתוך אבל ביוה"כ כל דנתמעט מביום השבת הותר לגמרי ודו"ק: