שוב ראיתי שבש"ס אמרו בהדיא בדף קי"ג מתניתין דלא כר"א הרי ת"ל הרגשתי בקושית הש"ס הלז. ובזה עמדתי על לשון רש"י שם שכתב ד"ה דכתיב ואנן בעינן שללה וליכא דהאי שלל שמים הוא והדבר צ"ב דלמה ליה להאריך ות"ל דכתיב לא תעשון כן ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת כל שעושה לצורך תיקון אין בכך כלום ורק עיקר הוא דהא הוה שלל שמים ורק דלא נימא דבאמת שלל שמים מותר ויגנזו הכתבי קדש והיתר תשרף ולזה אמר דכתיב תקבוץ כל שללה וגם זה בכלל וזה א"א לשרוף ודו"ק כי מיושבין בזה שני הקושיות אבל הדבר צ"ע עדיין ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ר״י (ח׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.