שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ר״י (ז׳)

והנה בש"ס סנהדרין דף ע"א אמרו דכל עיר שיש בו אף מזוזה אחת אינה נעשה עיר הנדחת מ"ט משום דכתיב ואת כל שללה תקבוץ אל תוך רחובה ושרפת באש וכיון דאיכא מזוזה לא אפשר דכתיב לא תעשון כן לד' אלקיכם ותמה בתורת חיים דאמאי לא יבא עשה דושרפת באש ולדחי ל"ת דלא תעשון כן ע"ש. ולפענ"ד נראה לפמ"ש דכל הטעם דעשה דוחה הל"ת אף דל"ת חמור רק דהתורה רצתה לזכות את ישראל לקיים מצות וכמ"ש הרמב"ן. ולפ"ז זהו כשהעשה והל"ת הם ענינים מצות שהם נוגעים כביכול לקדושת שמו יתברך אבל כאן הל"ת היא כביכול למחוק את השם ופוגע בכבוד קדושת שמו יתברך והיאך אפשר שהעשה ידחה הא הל"ת חמור והקב"ה חפץ למען צדקו לזכות את בית ישראל לקיים מצותיו אבל לא לפגוע בכבוד שמו כנלפענ"ד. אמנם אי קשיא הא קשיא דהא מבואר בהדיא דכתבי הקדש יגנזו כדאמרו בסנהדרין דף קי"א ע"ב וכ"כ הרמב"ם פ"ד מעכו"ם הט"ו וא"כ המזוזה הוה טעון גניזה ולמה יפטור מלהיות עיר הנדחת וגם קשה כיון דלעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחק על המים מכ"ש להסיר חרון אף ד' מישראל כמו במקום מ"ע דשריפת עיר הנדחת דכ"ז שהרשעים בעולם חרון אף בעולם וכתיב ונתן לך רחמים ורחמך והרבך פשיטא דל"ח לשריפה דמזוזה ועיין בשו"ת רמ"א סי' ק' אות יו"ד כל שאנו עושין לצורך איזה תיקון לא שייך משום מחיקת השם והו"ל כמוחק ע"מ לתקן איזה תיקון ע"ש שפירש כן דברי רבינו האי במרדכי שם וא"כ מכ"ש בזה וע"כ דברי הש"ס סנהדרין דף ע"א הנ"ל צע"ג.