אמנם אי קשיא הא קשיא לי דאמאי לא אמרו שם דבשביעית מתיר לאו שבתורה דהיינו לאו של לאכלה ולא לשריפה שכל הטעם שמותר הוא משום דהתורה אמרה לדורותיכם וכדאמרו בדף פ"ד וצ"ע. אחר שכתבתי כ"ז נזכרתי שבשו"ת שאגת ארי' סי' ל"ג רצה לחלק דעשה שיש בה קום ועשה דוחה לעשה דאינו רק בשוא"ת והנה גם לחילוקו קשה דשם בלאכלה ולא לשריפה ג"כ הוה הך דלא לשריפה עשה שבשב וא"ת. ולפמ"ש א"ש דעיקר הכוונה היא מה שהקפידה תורה אם הקפידא היה על עשה לעשות א"כ זה שהוא רק בשב וא"ת לא אלים כ"כ כמו זו ויש ליישב בזה הרבה קושיות של השאג"א ואכ"מ ועיין בפ"י בכתובות דף מ"ד ובק"א שם ודו"ק.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ר״י (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.