שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ר״ח (י״ב)

ואני תמה על התה"ד במה שפירש אח"כ דלכך הוה מתקן משום שצריך עשייה ולהפריש דא"כ היאך מועיל מה דיכול ליתן עיניו בצד זה והא כיון דצריך להפריש משום שמא ישכח א"כ לא מועיל מה שיתן עיניו דניהו דמן התורה סגי במחשבה לבד מ"מ מדרבנן צריך הפרשה וע"כ דכיון דיכול ליתן עיניו לא מקרי תיקון כלל וכמ"ש התה"ד בתחלתו גם גוף הדבר דחוק לומר לרש"י דמכל מקום צריך להרים דלמא אשתלי דמנין לו זאת ובאמת שמזה ראיה ברורה למ"ש הב"ח סי' שכ"ד ביו"ד והש"ך בסי' שכ"ג ס"ק ה' דעיסה שנתבשלה חלתה א"צ לשער אח"כ שיהיה ק"א כנגדו דאל"כ יקשה גם לרשב"א דאמר נותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר היאך יכול לתקן הא כיון דנתערב התרומה עם החולין הרי נדמעת כלה וצריך ק"א וא"כ צריך לשער. ומיהו אין ראיה דבאמת כל שכבר היתה תרומה בודאי צריך לשער בק"א ואפ"ה אמרינן כיון דגוף התרומה סגי בנותן עיניו בצד זה לא מקרי מתקן ועיין תוס' מנחות דף נ"ה ובכורות דף נ"ט וה"ה בזה. יהיה איך שיהי' דברי התה"ד לפענ"ד צ"ע במה שהחליט דמותר לשער בששים ונדחק דרש"י אוסר לאכול טרם שנותן דמים והרי מדברי רש"י והר"ש וגם בתוספות בבכורות דף כ"ג לא נראה כן. ומ"ש ראיה מסמ"ג דצריך להרים דוקא מדכתיב מעלה הוא בתרומה שצריך להרים מפני גזל השבט משא"כ בשאר איסורין וע"כ דכוונתו שצריך להרים מפני חשש תרומה דאי משום גזל השבט אם כן הא בכל שאר איסורין נמי כמ"ש א"ז נבילה שנתערבה בטילה ברוב אם היא של ישראל אחר צריך לתת לו דמים עבורו ע"ש במחכת"ה לפענ"ד אין ראיה דבאמת מ"ש א"ז הוא ש"ס ערוך בביצה דף ל"ח דממונא לא בטיל ואם כן לכך צריך לתת דמים עבורו ול"מ ביטול ולפ"ז הרי מחלק הש"ס בין דבר שיש לו תובעין לאין לו תובעין ואם כן בתרומה דאין לו תובעין ה"א דבטל וא"צ לתת כלל. ולזה אמר דמעלה עשו בתרומה מפני גזל השבט וצריך להרים אבל לעולם דאינו רק משום גזל השבט וז"ב מאד ואדרבא לפענ"ד משם ראיה ברורה לשיטת רש"י דא"צ להרים רק משום גזל השבט דלכך באמת לרשב"א מותר כיון דיכול ליתן עיניו בצד זה ואף דזה דוקא היכא שלא נתרם עדיין וסגי בתרומה במחשבה אבל אם כבר נתרם צריך להפריש משום גזל השבט עכ"פ וע"כ כיון דאינו רק מעלה בעלמא לא אכפת לן ול"ח תיקון אבל אם נימא דאסור משום קדושת תרומה פשיטא דהיה מקרי מתקן. ובזה נראה לפענ"ד לפרש דברי המ"א סי' שכ"ג סקי"ד שכ' דיבש ביבש שנתערב מותר להשליך אחד דאינו אלא חומרא בעלמא לא הוה כמתקן ועיין יו"ד סי' ק"ט וכ"מ ר"פ נוטל וכוונתו לפענ"ד לזה דכמו דשם כיון שאינו רק מעלה בעלמא מפני גזל השבט לא אכפת לן בזה ה"ה בזה דאינו רק חומרא בעלמא ההשלכה. יהיה איך שיהי' דברי התה"ד צ"ע.