שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ר״ז (ז׳)

והנה בשנת תרט"ז אחר שבועות הלכתי לבקר החולה הרב המאוה"ג מוה' משה ני' אבד"ק ניישטאט בזאמישטץ והוא אמר לי שנשאל על דברת הכו"פ סי' ק' ס"ק ד' שכתב בזה"ל והנה לדעת הרשב"א בתשובה דביצת אפרוח לא קרי בריית נשמה אם כן ה"ה כינה בשבת דנחלקו בו בעלי התוס' אם היא השחורה או הלבנה דקי"ל דמותר להרגה בשבת דלית ביה נטילת נשמה אף לענין בריה לא מקרי בריית נשמה ע"כ וע"ז נשאל דהא בשבת ק"י ע"ב מבואר להיפך דר"א סבר כאלים מה אלים שיש בהם נטילת נשמה אף כל שיש בו נטילת נשמה ורבנן סברי כאלים מה אלים דפרים ורבים אף כל דפרים ורבים הרי מבואר דכ"ע מודו דשייך ביה נטילת נשמה ובאמת שלכאורה תמי' רבה היא ובבואי הביתה עיינתי בזה. ולפענ"ד אף שהלשון מגומגם אבל הכוונה נכונה דהנה ענין נטילת נשמה דשבת ופרה ורבה נראה לפענ"ד דהנה התוס' כתבו בשבת דף ע"ה ד"ה כי דנטילת הדם היינו נטילה נשמה דידיה דכתיב כי הדם הוא הנפש ע"ש והנה זה בכל מין אף שאין בה נפש החיונית והוא בא מאויר מעופש בכ"ז עינינו הרואות אם ממעכין הכינה וכדומה דבר שבא מהעיפוש יצא קצת דם וזה נקרא נטילת נשמה אבל מכל מקום אין לה נפש חיונית והיינו שתוכל לפרות ולרבות זה דוקא על ידי נפש החיונית ולפ"ז מ"ש בכו"פ דבכנה לית בי' נטילת נשמה היינו שאין בה נפש החיונית לפרות ולרבות וזה נקרא נשמת חיים אבל מכל מקום יש בו דם דנקרא נטילת נשמה וזה נכון לדעתי דאף דהשם אחד הכוונה מתחלפת ולכך כתב הכו"פ דביצה שיש בה דם בודאי לא נקרא בריה אף לענין שבת אפשר דנקרא נטילת נשמה שהרי נוטל הדם מכל מקום כל שאין נפש החיונית שולט בתוכו לא מחייב כנלפענ"ד לחומר הנושא ודוק.