אמנם צ"ל דע"כ לא ס"ל להרשב"א דנהפך להיות היתר רק בדבר שאפשר להפרידו כיון דיכול להיות בפ"ע ויאסר אח"כ איך אפשר דנהפך להיתר אבל בדבר שאי אפשר להפריד שפיר ס"ל דנהפך להיות היתר. ולפי זה נלפענ"ד זה חלוקו של הט"ז דבמקום שאפשר שיבא האיסור לתוך פיו בפ"ע בלי היתר אם כן לא שייך נהפך להיות היתר דהאיסור בעצמו לא נהפך וטעמו של הרשב"א דנימא דכל דפריש מרובא פריש דהרי זה האיסור בבירור ולכך לא בטל אבל בחמאה שא"א שיאכל הקום בפ"ע אם כן שוב שייך שנהפך להיות היתר דהא אי אפשר שיהיה בפ"ע ודוק היטב ועיין בשו"ת שער אפרים סי' פ"ז:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ר״ז (ו׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.