שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ר״ו (ט״ז)

ולפמ"ש יש לומר דניהו דלגבי החנווני אמרינן דכיון דהוא המניה נאמן עליו אבל הפועלים יכולין לטעון מה לנו ולנאמנותך אנן לא מהמנינן ליה ולגבי דידן לא שייך חזקת שע"ש דעכב לעצמו הממון וז"ב ופשוט. ובזה נראה לפענ"ד דיש לומר להיפך דלגבי הפועלים אף שאין חנווני לפנינו דלא שייך חזקת שליח עושה שליחותו א"כ מהראוי שלא יהי' נאמנים דשוב יש להבעה"ב חזקת ממון כיון דפטור מהחנווני אבל לגבי החנווני לא שייך חזקת ממון דהרי הימניה עליו. ובזה נראה לפענ"ד להוסיף כיון דבעת שצוה ליתן להחנווני הרי הימניה ונתחייב ליתן לו שוב הו"ל א"י אם פרעתיך דהרי כבר נתחייב. ובמה שהבאתי בשם התומים דגבי עדי קידושין שייך ג"כ חזקת שליח עושה שליחותו רק דהו"ל נוגעים א"כ יש ליישב סברת הירושלמי דאמר אבל בכסף לא ור"י אמר דמכיון שהאמינתו התורה אפילו בכסף נמי והיא תמוה דאם מיירי קודם שנתקנה שבועת היסת מ"ט דר' אבין ואם מיירי לאחר שנתקנה שבועת היסת מ"ט דר"י ועיין בא"מ סי' ל"ה מ"ש בזה וכבר כתבתי בזה הרבה. ולפמ"ש יש לומר דבאמת כבר כתבתי דמהראוי להאמינם דהרי המניה עלויה דנפשי'. אמנם נראה דבקידושין אדרבא כיון שאין מועיל בלי עדים א"כ יש לומר דלא נתן להם נאמנות לגבי נפשיה רק כי היכא דלא להוי מקדש בלי עדים וא"כ כל שתאמר שנתקדשה האמינם אבל אם תאמר לא נתקדשה לא האמינם כלל וא"כ מבואר טעמא דר' אבין ור"י סובר דכל שהאמינם תורה ומן התורה ממנ"פ נאמנים דיש להם מיגו וא"כ שוב שייך חזקת שליח עושה שליחותו דא"ל דיש חשש שמא עכבו לעצמן דזה אינו דמה"ת יש להם מגו וא"כ שוב ע"כ יש להם החזקה דשליח עושה שליחותו ושוב גם מדרבנן נאמנים ודוק היטב כי נכון הוא מאד.