אמנם אכתי קשה מד"מ דאינם נאמנים והרי האמינם ושייך חזקת שליח עושה שליחותו. אך נראה דיש לומר דלא הימנם כלל רק שרצה לפרוע בעדים כדי שיהי' עדים ועכ"פ לא הימן לכל אחד לבדו רק לשניהם נתן הנאמנות וא"כ שוב על כל אחד יש חשש שמא לא עשה שליחותו ושוב אינם נאמנים מתורת עדים ולפ"ז יש לומר דדוקא בחנוני אחד ובשנים מגרע גרע. ומ"ש התומים למה נאמנים הפועלים כשאין חנוני משום דהו"ל כא"י אם פרעתיך דבודאי ברי ושמא ברי עדיף והא יש כאן להיפך חזקה שליח עושה שליחותו.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ר״ו (ט״ו)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.