ובזה מבואר דברי הירושלמי דקשיא על דר' יוסי דהא הבערה למדה על כל התורה דהנה באמת צריך ביאור איך אפשר לחייבו משום מבשל והא עיקר האזהרה היא בלשון הבערה לא תבערו. אמנם למ"ד ללאו יצאתה שוב יש לומר כיון דעקר עקר כעין דאמרו ביבמות דף י"א ע"ש וה"ה כאן כיון דנשתנה מכל איסורים ואינו רק בלאו עקר לגמרי ממשמעותי' והוה משום מבשל אבל למ"ד לחלק שוב היאך שייך לעקר משום מבשל ודו"ק. והנה אמרו בירושלמי לית כאן אלא משום אברים ופדרים שהי' מתאכלין על מזבח כל הלילה ולכאורה צ"ב למה נדחק לאוקמא באברים ופדרים שנתאכלו ע"ג המזבח. והנראה דלכאורה צריך ביאור מה פריך משום מבעיר ניחא ומשום מבשל מה בישול יש כאן והא כל שמרפה גוף קשה הוה בישול כמ"ש הרמב"ם אך נראה דכאן לבר קפרא קיימינן והרי ס"ל לבר קפרא דאברים שנתותרו עושה להם מערכה בפ"ע ודוקא שמשלה בהן האור ולפ"ז כיון שכאן באברים ופדרים שמתאכלין כל הלילה היינו בנתותרו ולפ"ז כיון שעושה להם מערכה בפ"ע וא"כ שוב הוה בישול אחר בישול דהא כבר משלה בהם האור וא"כ משום מבעיר ניחא דהרי עושה להן מערכה בפ"ע אבל משום בישול ליכא דהרי כבר משלה האור. וע"ז משני דכל טעם שאין בישול אחר בישול אבל כאן דהוא צריך לאכלם ע"ג המזבח כל שלא נתאכלו לגמרי שייך משום בישול ודו"ק היטב כי הוא ענין נפלא: אך מה שנדחק לאוקמא באברים ופדרים שנתאכלו צ"ל דאל"כ איך שייך שיבא זר ויעשה עבודה והא הכהנים זריזין הם וע"כ שנתותרו ובא זר והניחם ועשה עבודה ודו"ק היטב כי הוא ענין נפלא:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קפ״ה (ט״ז)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.