שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ר״ו (י״ג)

ובזה יישב קושית התוס' בדף ק' שהקשו דהא סומכוס אמר דוקא היכא דאיכא דררא דממונא ואמר הוא דכל הטעם הוא משום דאיכא חזקת ממון וכשעומד באגם לא שייך חזקת מ"ק ושם מיירי בעומד באגם ולכך אף כשליכא דררא דממונא נמי ע"כ ודפח"ח ולפ"ז כל ספק פלוגתא דרבותא לא שייך חזקת ממון. אמנם זה אינו דמלבד דלא קיי"ל כסומכוס וגם גוף דבריו בטעמא דסומכוס לא יתכן ריש ב"מ אף גם דזה שייך נגד חזקת ממון ולא נגד חזקת מ"ק דניהו דהב"ד יכולין להפקיר אבל לא יכלו לעקור חזקת מ"ק שהיה לזה. והנה ראיתי קושיא בספר טט"ו שהקשה לו אחד על מ"ש המלמ"ל דחזקה לא ישנה הדין מהא דכתבו הב"י בשם הה"מ והרשב"א באו"ח סי' ת"ד דכיון דמספקא לן אם יש תחומין למעלה מעשרה לא יוציאו אותו מחזקת ביתו מספק והקשה הא חזקה ל"מ בספיקא דדינא. ולק"מ דשם אדרבא החזקה מסייע דאסור וא"כ לא שייך לומר דחזקה לא ישנה הדין דגם בלא חזקה יש ספק ואף דהי' ספיקא דרבנן עכ"פ כיון דאתחזיק בחזקת ביתו אינו משנה הדין ואדרבא מסייע להדין ונשאר בחזקת ביתו ושאני הך דמלמ"ל דהחזקה רוצה לשנות הפסק להוציא מהדין. ובלא"ה ל"ק דשם העמידהו על חזקת ביתו כמו שהי' ולא תרחיקנו מביתו ועיקר העירוב הוא שקונה שביתה שם וכל שהוא ספק אם יש תחומין והרי הוא לא קנה שביתה למעלה רק דתאמר שאין כאן איסור תחומין והרי עכ"פ לא קנה שביתה ונשאר בחזקת ביתו כמו שהיה וז"ב ופשוט: