שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ר״ה (ט׳)

אחר שכתבתי זאת האיר ד' עיני ומצאתי ברא"ה בבדק הבית בית שלישי שער שביעי בדיני פת פלטר דף נ"ז בדפוס ווילנא שכתב וז"ל ישראל ששלח שליח נכרי לקנות פת מפלטר ואין שליחות לנכרי והנכרי הקונה לא זכה בו בשביל ישראל המשלח וכיון שכן ישראל זה לא זכה בו מיד פלטר תאמר שהוא אסור ונראה כיון שאין דעתו של שליח זה לזכות לעצמו וכיון שכן אי אפשר לזכות נמצא ישראל מידו של פלטר הוא זוכה דמידו חשבינן לי' כ"ז שאין יד אחר זוכה באמצע ע"ש הרי בהדיא כדברינו דהישראל לא זכה לעכו"ם והו"ל כאילו העכו"ם הראשון מכר ליד השני וכל שאין זוכה באמצע נשאר החמץ ברשות הראשון וזה הישראל קיבל אחריות ע"ז דהא הוה כמו גזילה וכמ"ש. וראיתי בתומים סי' ע"ב ס"ק י"ג שכתב דמדברי התוס' בשבועות דף מ"ד כפי הנראה בד"ה שומר אבידה לא הוחלט בידם אי בעכו"ם לא שייך שמירה. ולכאורה היה נראה דבר חדש דישראל לעכו"ם אין לו דין שמירה עכ"פ להתחייב באונס דהנה כבר נודע מ"ש המהרש"ל ביש"ש ב"ק פ' יו"ד דאיך שייך לאסור גזל עכו"ם והא כל התורה לישראל נאמרה וכתב זקני הח"ץ ז"ל סי' ס"ו שהתורה אסרה בשבילינו דאנחנו צריכין להיות נקיים מאכזריות ולטעת בלבנו חמלה ואהבה ע"ש ודפח"ח ולפ"ז לענין אונסין בודאי לא שייך לגבי עכו"ם דבאמת לא יהא עדיף מגזל דמותר רק בשבילינו נאסר וזהו לענין פשיעה או עכ"פ גניבה ואבידה דקצת פשיעה שייך בזה אבל אונס גמור דלא פשע כלום ואונסא כמאן דלא עבד רק דבישראל חייב דמכל מקום התורה חייבה אבל אונס בעכו"ם ודאי פטור וגם גניבה ואבידה יש לומר דלא שייך בעכו"ם וזהו שכתבו התוס' דרעהו כתיב והיינו דהתורה לא דברה רק בישראל ולא בעכו"ם. ובזה נראה מ"ש הראב"ד דאין דין אסמכתא לעכו"ם דכיון דעכ"פ אמר לי' שוב ניהו דלא סמך בלבו ע"ז אבל עכ"פ אין כאן אכזריות ומדה פחיתות ובדיניהם ודאי לא שייך אסמכתא רק דבישראל חידשה תורה אסמכתא וא"כ בכה"ג לא גלתה התורה דיהיה דין אסמכתא לעכו"ם ובזה יתיישב הרבה קושיות של התומים שם. איברא דאי קשיא הא קשיא בהא דאמר שם תנן עכו"ם שהלוה לישראל על חמצו לאחר הפסח מותר בהנאה אי אמרת בשלמא למפרע הוא גובה מש"ה מותר בהנאה וקשה דאף למ"ד למפרע הוא גובה זה שייך בישראל דמשועבד ליה למפרע והוה כאילו אז נקנה לו אבל בעכו"ם באמת גזל עכו"ם מותר רק דעכ"פ בשבילינו אסרה תורה אבל די לנו שגובה מכאן ולהבא אבל למפרע למה יקנה דמצד הגוי אינו נקנה דלו יהא רק שגזלו והיא קושיא נפלאה.