ולפמ"ש יש לומר דכל האיסור הוא משום דע"י קבלת אחריות נעשה כאילו רוצה בקיומו ולשיטת קצת פוסקים רוצה בקיומו של איסור הו"ל איסור תורה ולפ"ז כיון דכ"ז דאיתא בעיני' לא מקרי כשלו דר"ש לא אמר דבר הגורם לממון רק בליתא בעיניה וכמ"ש רש"י שם ועיין בשו"ת צ"ץ סימן ל"א וכיון שכן א"כ ממנ"פ כ"ז דאיתא בעיני' לא שייך החיוב משום דבר הגורם לממון ורק שחייב אם לא יהי' בעיניה ואז לא שייך רוצה בקיומו דהרי ליתא בעיניה ועיין פר"ח סי' ת"נ דכל דליתא בעיני' לא שייך רוצה בקיומו ולכך קמ"ל דע"י שכתוב לא ימצא גם כי איתא בעיני' הוה כשלו ועכ"פ כל דמקבל אחריות בביתו של עכו"ם ודאי דמותר דהרי לא קרינא לא ימצא ואינו חייב לבער חמצו של עכו"ם וז"ב. ולפ"ז צ"ב במקבל אחריות וחזר והפקידו ביד בעליו דהמ"א בס"ק א' מתיר דהו"ל כמקבל אחריות על חמצו של עכו"ם בבית עכו"ם ולפמ"ש י"ל דל"ד דשם לא קרינא בי' לא ימצא ולא שייך רוצה בקיומו דמעולם חמצו של עכו"ם הוה אבל כאן דכבר קיבל אחריות אף שחזר והפקידו ביד בעליו מכל מקום כבר נתחייב באחריות.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ר״ה (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.