שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ר״ד (ט׳)

וכוונתו דתודוס הנהיג בגדי מקולס לעשות זכר לפסח וא"כ ע"כ דהיה ג"כ עם גה"נ כיון דפסח הי' כן ואם חתכו לא נקרא מקולס וממנ"פ לא הי' כמו ק"פ דבשלמא לראב"ד דגם בק"פ הי' חותכין האיסור ממנו שוב לא שייך לומר דאין זה מקולס אבל להרמב"ם קשה. והנה ל"מ לפמ"ש התוס' בשם הריב"א דאם לא הי' כלו שלם ג"כ לא נפסל לק"מ אלא אף לפמ"ש בשם רש"י דאסור לחתכו מכל מקום לפמ"ש הרמב"ם אהני' לי שיטתי' דבצלי אינו אוסר כלל שאינו מפעפע א"כ יש לומר דהיה עם הגדי ואפ"ה לא אסר ודו"ק. והנה צ"ע בהא דדייקו התוס' דאם חתך ממנו אבר לא מפסל למה לא הביאו גמרא ערוכה בפסחים דף ס"ד דנטל כוליא מכל אחד וס"ד שם דנטל ממש וא"כ ע"כ חתכו והרי נפסל ולא היה מקולס וע"כ דלא נפסל. וא"ל דשאני כוליא דאינו עומד לאכילה דא"כ מה דייקי מחזה ושוק הא גם זה הוא שייך לכהן וע"כ דבכל ענין שנחתך לא מקרי מקולס וא"כ למה לא הביאו מכאן וצע"ג: