שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ר״ד (ו׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ובזה יש ליישב קושית הש"ך ס"ק למ"ד דמ"ש רישא ומ"ש סיפא דעכ"פ נתבטל ברוב. ולפמ"ש אתי שפיר דכל דחיישינן שמא נגע א"כ אסר כדי קליפה ושוב אסור לבטל דהו"ל כמבטל איסור אבל בלא נגע נתבטל ממילא דנתערב ובכה"ג לא מקרי מבטל איסור בידים ודו"ק היטב ועיין שו"ת מהר"י בן לב מ"ש בזה בח"א בחידושי דינים דף סמ"ך ודו"ק וצ"ע במ"ש התוס' ר"פ כיצד צולין דאף למ"ד דכבדא עלוי בשרא אסור מכל מקום בפסח לא החמירו ולא גזרו בקדשים והיינו ע"כ משום דבדרבנן לא החמירו וא"כ שומנו של גיד דאינו רק מדרבנן וא"כ למה החמיר הראב"ד כ"כ בשמנו של גיד והא גם זה מצוה שיצלה כלו כאחד וצ"ע. ובמ"ש יש ליישב דברי המרדכי שלא יסתרו זא"ז דהרי כתב בסי' תרפ"א דאם אחת מהחתיכות נגע בהחלב דמצטרף לבטל החלב ואח"כ לענין חלב שעל הכרס כתב דאף שנגעו החתיכות בחלב אינו מצטרף וכבר התפלא ע"ז בשו"ת מוהריט"ץ שם. ולפמ"ש יש לומר דבאמת הא דמצטרף בנגע הוא משום דנכנס לבית הספק וכל מה שנכנס להספק מצטרף והנה זה דוקא באיסור דרבנן כמ"ש בסי' קי"א אבל לא באיסור תורה ועיין בשפ"ד סי' ק"ה ס"ק למ"ד שהאריך בזה וא"כ בחלב שעל הכרס דאיסור תורה אינו מצטרף משא"כ בסימן תרפ"א אפשר דמיירי מחלב דרבנן. ובזה יש ליישב דברי רבינו פ"ז ממ"א הלכה כ' דנקט חלב שעל הקרומים דאינו רק דרבנן ועיין שו"ת מהריט"ץ שם ולפמ"ש יש ליישב ואכ"מ עכ"פ רבינו בפ"י מק"פ שפיר כתב דלשיטתו אין חלב מפעפע ואף בהיתר שמן אפשר דלא ס"ל לרבינו דאזל ההיתר ומפטם לאיסור והרשב"א כתב בהדיא דלא אמרינן פיטום ועיין בב"י סי' ק"ה ודוק ועיין סי' ע"ו ס"ק ה' בש"ך שהשיג על רמ"א במה דלא הצריך ששים לדידן ולכאורה רציתי לומר כיון דדם בעצמו כחוש א"כ אף דקי"ל גם באיסור דם בששים כמבואר ביו"ד סימן ע' ס"ד היינו משום דיש בה חתיכה שמנונית א"כ מועיל גם להדם וכמ"ש הרש"ל הובא בש"ך יו"ד סי' ע"ג ס"ק ט' ואף דהש"ך השיג עליו כבר כתב הכו"פ שם ס"ק א' דהשמנונית מסייע להדם אבל כאן דהדם בא ממקום אחר א"כ ניהו דאותה חתיכה יש בה שמנונית לא אמרינן דיפטם ההיתר לאיסור באיסור כחוש וכמבואר בש"ך בסי' ק"ה ס"ק כ"ח ומיהו יש לומר דבצלי אמרינן דמפטם דדוקא במליחה מיקל שם וגם מצאתי בפרמ"ג שם וס"ק ל"ב דדם לא מקרי כחוש לגמרי כיון שמעורב מציר ושמנונית ע"ש וצ"ע:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.