שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ר״ד (ג׳)

הנה לא ידעתי מה קשיא לך ובאמת עיינתי ברמב"ם ומצאתי בגליון הרמב"ם שלי שכתבתי בזה"ל עיין פסחים פ"ג ע"ב לא נצרכה אלא לגה"נ וכו' לא נצרכה אלא לשמנו וכו' ועיין בפיהמ"ש לרבינו שם ומשם יש ראיה לרבינו ודו"ק וכוונתי דעכ"פ משם ראיה דלא הוסר קודם הצלייה עם גה"נ והשומן והיינו דאף דמשם מבואר דשומנו של גה"נ צריך למשדי' ולשורפו היינו בשעת אכילה אבל לא בשעת הצלייה וצ"ל כמ"ש הכ"מ דלא קבלו בזה האיסור שיאסר שומנו של גה"נ הפסח לענין שצריך שיחתוך מקודם אבל בעת אכילה כל מה שנמצא בעין אסור וז"ב ופשוט ול"ק קושייתך. שוב הוגד לי שהראש יוסף בחולין דף צ"א פירש כן ונהניתי ועיין כו"פ סימן ק"ח ס"ק ב'. וכעת עיינתי וראיתי דאין התחלה לקושית הראב"ד על הרמב"ם מדברי הש"ס הנ"ל דרבינו לשיטתו דבפ"ג ממאכלות אסורות הלכה כ' כתב שאין הגיד ושמנו אוסרין תערובתן ולא החוטין והקרומות אוסרין תערובתן לא במליחה ולא בצלי לפי שאינן מפעפעין ועיין בה"ה שם שכתב כן להדיא וא"כ לא אסר להק"פ כלל ורק שגוף השומן והגה"נ היה צריך לחלוץ בעת אכילה וצריך שריפה ונסתייעו דברי רבינו מהש"ס בסיוע ממש ומהתימה על הראב"ד שהקשה על רבינו והרי שיטתו מבוארת כמ"ש בפ"א ממ"א.