שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ר״ד (ט״ו)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה זה מבואר כמו שחילקתי דטעימת קפילא לא מועיל דגם הבשר נ"נ אבל אם יבא אליהו ויאמר שלא נשאר כלום שוב החתיכה היא על חזקתה הראשונה שאין בה כלום ושבה לאיתנה ולהיתירה הראשון אבל בדברי הר"ן באלפסי בסוגיא דטיפת חלב מבואר דאפשר לסחטו אסור הוא אף שיבא אליהו ויאמר דאין בו שום איסור ודו"ק כי בזה יתבאר היטב מחלוקת הרשב"א והטור סי' ק"ו ואכ"מ להאריך. ודרך אגב אומר במה דנשאלתי על מ"ש בישועת יעקב ליו"ד בהא דמקשה הכו"פ סי' ק"ה בנגע בחרסו של תנור דשם דהוא איסור מחמת עצמו יאסר קליפה זו קליפה אחרת וכתב הוא דבזה עשה דוחה ל"ת שבמקדש כיון דקליפה שאוסרת חברתה אינו רק טעם בעלמא ובזה העשה דוחה וע"ז הקשה דא"כ אכתי קשה מנטף מרוטבו על החרס. והשבתי דברוטב לא שייך מצות עשה דבשר ולא רוטב אבל צ"ע דאדרבא בזה יגדל הקושיא יותר וגם הך דבשר ולא רוטב זה אינו מבורר דגם רוטב יש לו דין בשר ודו"ק כי אין הספר לפני ועיין נזיר דף מ"ה ע"ב מזבחו יהא תחתיו ומשם יש ראיה דרוטב אינו בכלל בשר רק משום זבחו ויש לומר להיפך דע"כ הוא בכלל בשר דאל"כ אינו מזבחו ובמק"א הארכתי בזה:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.