אמנם עדיין קשה אם נימא דבכל איסורים בשתיה בעי רביעית וא"כ כל דמרבינן מנפש לרבות השותה פשיטא דאינו אלא ברביעית א"כ היאך אמרו שם והא דתנן הטמאים לרבות צירן ורוטבן לגמר מהנך צריכי דאי לא כתב רחמנא הו"א דיו לבא מן הדין להיות כנידון מה התם בכזית אף כאן בכזית וקשה דהו"ל לומר מה התם ברביעית אף כאן ברביעית ואף דיש לומר דבצירן ורוטבן שקאי לשתיה א"כ הוה בכלל אכילה וסגי בכזית אבל עכ"פ כיון דנלמוד מהנך הו"א דיו שיהי' ברביעית והיא קושיא גדולה וצ"ל דבאמת הרמב"ם מפרש דכל דמרבה מהנפש באמת מרבה שיהיה בכלל אכילה ולא תלוי בשתי' רק בכלל נפש אשר תאכל וכן נראה מהש"ס דהרי כלל הקפה את הדם ואכלו והמחה את החלב וגמעו והרי בדם בודאי שיעורו בכזית כמבואר ברמב"ם דדם שאכל בכזית חייב ועיין תוס' שבועות דף כ"ז ד"ה גמר כתבו בשם הירושלמי דשתיה בכלל אכילה מדכתיב כל דם לא תאכלו ובנקרש לא הוה משקה וא"כ ממילא גם חלב וגמעו הוה בכזית וכ"כ הרמב"ם פ"א מחמץ ה"א דחייב בכזית בממחה ושותה ודוק היטב ועכ"פ דברי הפ"מ שרצה להכריע בכף שכלו נגד הרמב"ם דבשתי' גם כן השיעור באיסורין בכזית הוא תימה. גם מ"ש שם להכריע דיותר מרביעית לא שייך להסתפק עיין בדבריו סי' ט"ו ותמצא שסותר משנתו ואכ"מ. ובזה יש ליישב הא דכתבו התוס' בפסחים דף כ"ד ד"ה אלא דהא דיליף פרי פרי מביכורים הוא משום דמן הדין אף תירוש ויצהר לא הי' ראוי להתחייב דזיעה בעלמא היא וע"ז הקשה דאכתי למה לי קרא הא בערלה אכילה כתיב ושתיה בכלל אכילה בענבים וזיתים כמ"ש התוס' בחולין דף ק"כ ד"ה הביא ענבים ע"ש וא"כ שוב הוה שתיה בכלל אכילה ולמה לי קרא (וכבר נתקשה בזה בס' כתנות אור פ' בראשית) ולפמ"ש אתי שפיר דאדרבא כיון דשתיה בכלל אכילה א"כ הוה לאו שבכללות ואין לוקין על השתיה ובפרט בכזית כמו אכילה דלזה בודאי נקרא לאו שבכללות ולכך אצטריך קרא דהוה פרי לשתיה כדי שיספוג ארבעים ודו"ק. ומה שהקשה בכתנות אור פרשת בראשית על הא דכתבו התוס' בחולין ד"ה הביא הנ"ל דלכך אצטריך קרא גבי ביכורים משום דלגבי הבאת ביכורים לא כתיב אכילה דתהוי שתיה בכלל פרי וע"ז הקשה דהרי אמרו הכל מודים בכלאי הכרם שלוקין אף שלא כדה"נ משום דלא כתיב אכילה וא"כ כל דלא כתיב אכילה בודאי חייב אף על המשקה לפענ"ד לק"מ דבביכורים צריך להביא פרי ומפרי ממעט משקה ולכך אצטריך קרא לרבות ענבים דיהי' נקרא פרי וניהו דלא כתיב אכילה וחייב אף בשלכה"נ מ"מ פרי לא נקרא ודו"ק.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ר״ג (ו׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
