והנה האריך בפלפול נחמד דאולי כוונתו לשתיית מים בלבד עכ"פ אף אם כוונתו על כל משקין קשה קושייתו העצומה דחל ע"י כולל דמים. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת צ"ב קושית הש"ס דמה פריך למה חייב שלא אשתה הא הו"ל בכלל שבועה הראשונה הא בשבועה ראשונה הי' בכלל אכילה בכזית וכאן הוא ברביעית דשתיה היא ברביעית וצ"ל דהכי קאי הקושיא דכבר נאסר בכזית שהוא רק חצי ביצה ועיין מג"א סי' תפ"ו ושתייה צריך רביעית שהוא ביצה ומחצה וא"כ כבר נאסר וז"פ. ומעתה מיושב היטב דלא שייך כולל דא"ל מיגו דחל על מים דכיון דאם ישתה מכזית ואילך עד רביעית לא יחול השבועה דע"ז כבר מושבע ועומד מכח אכילה קמייתא וא"כ לא שייך כולל דאיך יחול אח"כ כששתה אח"כ רביעית הא כבר עבר ועד רביעית לא שייך כולל ובכה"ג לא אמרינן כולל וכמין זה מבואר בשו"ת תשב"ץ ח"א סי' ק' דבכה"ג לא מקרי כולל יעו"ש כיון דכזית ראשון נאסר כבר וה"ה כאן וא"ל כיון דעכ"פ חל בכ"ש לענין איסור דאסור בכ"ש שוב חל על רביעית לענין קרבן דזה אינו דכולל לא שייך רק שיוכל לחול על חיוב קרבן כמבואר בפוסקים ודוק. והנה בהא דאמר שם רבא אא"ב שתיה בכלל אכילה היינו דאצטריך לאשמועינן ואינו חייב אלא אחת לכאורה צ"ב דהיאך ס"ד דיתחייב יותר אם לא שתה כשיעור שתיה ברביעית דרק משום אכילה מתסר וצ"ל דהכוונה אם שתה באמת כשיעור שתיה הו"א דחייב בשביל שתיה באפי נפשי' קמ"ל דאינו חייב רק אחת.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ר״ג (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
