שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ר״ג (י״א)

והנה במדרש איכה מצאתי על קרא דלהשיב נפש עד כמה מתיישבת נפש רבי אמר בככותבת ר' חנני' אמר כגרוגרת וראיתי לבאר זאת והנה ביומא דף ע"ט אמרו ככותבת הגסה שאמרו יתירה מכביצה וקים להו לרבנן דבהכי מייתבא דעתי' ופירש"י דאף דכל אכילה בכזית כאן דלא כתיב אכילה רק לא תעונה כל כמה דלא מייתבא דעתי' עינוי הוא ומשמע דבעי ככותבת וזהו שיעורין הל"מ הוא או מדרבנן והיינו כרבי ועיין בתוס' ד"ה לומר לך שכתבו דאמאי ל"ק דבהלמ"מ פליגי ובאמת שיטת הרמב"ם דבהלמ"מ לא מצינו פלוגתא ועיין שו"ת חות יאיר סי' רצ"ב שהאריך בזה ולדברי הרמב"ם מיושב קושית התוס' אמנם לדברי הרמב"ם קשה דהרי לענין יוה"כ דתלוי ביתובי דעתא א"כ לר' חנניה דמשיב נפש בכגרוגרת שוב יהיה גם ביוה"כ בכגרוגרת וא"כ נחלקו בשיעורין ועיין תוס' ישנים ביומא כאן ד"ה למדו שכתבו דבכגרוגרת ליכא יתובי דעתא לכך לא נקט רק כביצה או ככותבת והנה ר' חנניה ס"ל בהדיא דכגרוגרת משיב נפש דהיינו יתובי דעתא ועיין כאן מה שדרש רבי שיעור ככותבת מדשינה הכתוב במשמעו ושינו חכמים בשיעורן והוא תמוה דרבי ס"ל דמן התורה משיב נפש בככותבת וצ"ע בכ"ז שלא הזכירו קדמונים ואחרונים דברי המדרש הלז: