שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ר״א (ז׳)

והנה בהך דאמרו דשבת קובע למעשר וקובע לקידוש יש להסתפק אם יו"ט ג"כ קובע למעשר ולקידוש והנה לענין מעשר ראיתי בצל"ח בביצה דף ל"ה גבי הא דאמרי מאי אריא שבת אפילו חול נמי שעמד על מדוכה זו אי יו"ט קובע. והנה מ"ש הוא בטעם הדבר דבשבת כתיב עונג וביו"ט לא כתיב עונג רק שמחה כתבתי בגליון הצל"ח שם דבהרמב"ם פ"י מיו"ט ובטוש"ע או"ח סי' תקכ"ט מבואר דגם ביו"ט חייב לענגו ולכבדו ועיין תוס' יבמות דף צ"ג ד"ה אלא ובגיטין דף ל"א ד"ה המניח ועיין מלמ"ל פ"ג מתרומות הט"ז ודוק ובגליון הארכתי יותר. והנה בשעה"מ פ"ה ממעשר הכ"ב מצאתי שהביא כמ"ש הצל"ח בשם המאירי יעו"ש אבל הוא הסכים שאף יום טוב קובע למעשר ובימי נעורי הארכתי בזה. וכעת נראה דבר חדש דזה יהיה תלוי אי חייב לאכול ביו"ט או לא דלר"א דס"ל דהוא רשות פשיטא דיו"ט אינו קובע אבל לר"י וכן קי"ל דבעי חציו לכם אם כן יו"ט גם כן קובע ולפ"ז בשבת דאמרו בפסחים דף ס"ח דהכל מודים דבעי נמי לכם מ"ט דכתיב וקראת לשבת עונג ולכך בשבת ודאי קובע. ובזה נדחה קושית הצל"ח דלמה נקט ר"א שבת דיש לדחות דמשום שבת הוא דנקבע ולא בי"ט ולא נקט יו"ט ולפמ"ש אתי שפיר דלר"א דס"ל דיו"ט רשות אין לטעות כלל ורק לדידן שוה יו"ט לשבת. ובזה ניחא קושית הצל"ח שם מה שהביא רבי המשנה במס' ביצה דהא דוקא בשבת הדין כן ולפמ"ש אתי שפיר דלדידן אף בי"ט קובע ומיושב קושית הצל"ח ויש ליישב דגם המאירי קאי דוקא אליבא דר"א אבל לדידן גם יו"ט קובע ובזה נראה לפענ"ד דבסוכה דס"ל לר"א דמחויב לאכול י"ד סעודות ואף למה שחזר בו ר"א לפירוש התוס' היינו שחזר בו מה שצריך סוכה אבל י"ד סעודות בעי והיינו דמקרא נפיק דצריך לאכול וע"כ לא משום יו"ט דהא ר"א ס"ל דאכילה ביו"ט רשות וע"כ דהכתוב קבעו חובה שיהיה כמו איש בביתו ודרך בני אדם לאכול אף שבחול בודאי אינו רק רשות לכ"ע אפ"ה כיון שדרך בני אדם לאכול בעי שיעשה כן בסוכה א"ו כמ"ש התוס' בשם הירושלמי משום תשבו ולא משום מצות יו"ט ועיין שו"ת שאגת ארי' סי' ק"ב ולפ"ז בודאי קובע ובזה אני אומר מה דהביאו בשעה"מ הלכות סוכה ובטעם המלך שם דברי התניא ושבולי לקט סי' קי"א שדעתם דהא דאמרו אוכלין אכילת ארעי הוא דוקא בחוה"מ ולא בשבת ויו"ט זה אפילו לר"א דהא בעי לאכול בסוכה י"ד סעודות וכמ"ש. ובזה נראה לפענ"ד מה דפריך הש"ס בסוכה כ"ז על הא דאר"א מי שלא אכל ביו"ט הראשון ישלים באחרון והא י"ד סעודות חייב לאכול בסוכה ומשני חזר בו ר"א ופירש"י דס"ל דאם רוצה להתענות מתענה רק דבליל יו"ט האחרון מחויב להשלים ותמהו המהרש"ל והמהרש"א דאכתי קשה דאיך ישלים בסוכה והא לרש"י עיקר הקושיא היה דא"א לאכול בסוכה.