שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ר״א (ו׳)

והנה על דברת התה"ד הנ"ל סי' א' שנהגו בקרעמז להתפלל ולאכול בע"ש בעוד היום גדול אני תמה דהרי מבואר באו"ח סימן רס"ט שבליל שבת עכ"פ גמר אכילה צריך שיהיה בלילה ועיין ט"ז סי' תע"ב ס"ק א' ומ"ש הט"ז סי' רצ"א ס"ק ו' כיון דתוספת שבת דאורייתא מותר לגמור קודם לילה צ"ע דסותר דברי המהר"ל פראג שהביא בסימן תע"ב ס"ק א' הנ"ל דאף דמוסיפין מחול על הקדש מכל מקום צריך שיהיה הגמר בלילה ועיין תוס' פסחים דף צ"ט ע"ב ד"ה עד שתחשך ודוק היטב. שוב ראיתי במג"א סי' רס"ז ס"ק א' שהרגיש בכ"ז ונהניתי מאד ולפענ"ד טעמן של הגדולים שהנהיגו כן בקרעמז בשבת הוא כדי שיהיו נזהרים מלעשות מלאכה בתוספת שבת שע"י שקדשו מבעוד יום ואכלו עכ"פ היו נזהרין בתוספת שבת מיהו צ"ע דבברכות דף ב' אמרו מאימתי קורין שמע בערבין משעה שבני אדם נכנסין לאכול פתן בע"ש ע"ש משמע דעכ"פ לא קודם הלילה הרבה ועיין ברש"י בדף ג' בד"ה קשיא דלפי המסקנא שיעור בני אדם אוכלין בע"ש הוא מאוחר משל כהן ועיין מג"א סי' ער"א סק"א ודברי הר"ן פרק ע"פ בהא דאמר פוק חזי אי נגה יומא שהבאתי לעיל הלא מראש צ"ע דכתב דבני אדם מסובין משמע דהוא קודם צאת הככבים כדמוכח בריש ברכות וצ"ע דלפי המסקנא הוא שיעור מאוחר כמ"ש רש"י ועכ"פ על התה"ד קשה וצ"ל דבאמת מצד הדין הוא מאוחר הרבה רק שירדה תשות לעולם וע"כ התירו הגדולים כמ"ש בתה"ד שם ועכ"פ מצד הדין אינו נכון שיגמור קודם הלילה וע"כ במה שנהגו בק"ק ווירמיזא כשחל ר"ח סיון בערב שבת שאוכלין קודם הלילה הרבה והשבות יעקב צווח על מנהגם והפ"י בליקוטים על ברכות החזיק על ידם יש לראות שיאכלו עכ"פ בלילה ג"כ ודוק היטב ועיין בתוס' ריש ברכות ובמרדכי משמע דמשעה שבני אדם אוכלין פתם בע"ש הוא קודם הלילה משעה שקידש היום דלא כמ"ש רש"י בזה וצ"ע.