שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ר׳ (ג׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה ש"ב הרב הגדול המופלג החריף הגביר מ' נפתלי הירץ ב"ש ני' הקשה בהא דאמרו בפסחים דף ז' מעות שנמצא לפני סוחרי בהמה בירושלים בשעת הרגל מעשר והיינו משום דספק איסור לחומרא ועל זה הקשה דניהו דהוה מעות מעשר כל שנאבדו פקעה קדושתי' וכדאמרו בחולין דף קל"ט וכשנרצו הדברים לפני אמרתי דאין מקום לדבריו דאטו בהמעות יש בו קדושת דמים רק שזה המעות צריך לחלל ולפדות על מעשר ואם כן אף שנפקע קדושתו מכל מקום מעות מעשר מקרי והו"ל ספק איסור ולחומרא דמכל מקום צריך לפדות ולקנות מהם מעשר וז"פ וברור דאין ענינו לקדושת דמים ומכ"ש לקדושת הגוף ודוק. ודע דק"ל טובא לפמ"ש למעלה דהדבר מפורש בש"ס דגם הכלי שרת נתחללו ע"י שבאו בה פריצים וחללוה וע"י ששתה בלשאצר בכלים כדאמרו בנדרים דף ס"ב ע"ב אם כן קשה טובא איך השתמשו בהכלי שרת אח"כ בעת שמסר כורש הכלי שרת לששבצר כמבואר בספר עזרא סי' א' והא כבר נתחלל קדושתם ויצאו לחולין וכל שהשתמש הדיוט בהם נאסרו לגבוה כמבואר בפ"א מבית הבחירה דבעינן שלא ישתמש בהם הדיוט. ואפשר כיון דמתחלתם היה קדש ואח"כ נתחללו כל שהכניסם להקדש ומשחו אותן או שבעבודתן נתחנכו נתקדשו כמו שהיה מתחלה וצ"ע בזה ועיין כתובות דף ק"י ע"א במה שנחלקו בזה הא דכתיב בבלה יובאו ושמה יהיו דחד אמר דקאי על כ"ש הרי שהכתוב בעצמו אמר שיהיה בבלה עד יום פקדו אותם וא"כ הכתוב בעצמו אמר שאח"כ ישובו לקדמותם ודוק וא"ל דבמזיד הקדש לא מתחלל דהא בדמים אף במזיד מתחלל כמ"ש הרמב"ן במלחמות שם פ"ד דע"ז וגם לפי מה דאמרו במגילה דף י"א דבלשאצר חשב וטעה אפשר דהוה כמו שוגג וע"כ צ"ע הדברים ועיין חידושי ולקוטי הרמב"ן במגלה גבי הא דחשב וטעה ע"ש דברים חדשים. ומדי דברי זכור אזכור מה שהאריך המלמ"ל פ"א ממעילה ה"ג בדברי רבינו שכתב אזהרה של מעילה היא מקרא דלא תוכל לאכול בשעריך ע"ש ואני תמה על הכ"מ והלח"מ דלמה לא הזכירו דברי רש"י ותוס' בשבועות דף כ"ד ע"ב בהא דאמרו דאשם זדונו בלאו וע"ש ברש"י ותוס' ד"ה והרי ועיין ברמב"ן בשורש השני בדף י"ח ע"ב בדפוס בארדיטשוב שהרמב"ן כתב גם כן כרש"י והראב"ד דנלמד מתרומה וגם במג"א שם לא הביא דברי רש"י ותוס' שבשבועות ובמל"ת קמ"ו הרמב"ם עצמו מזכיר דנלמד ממכות דף י"ח ובסוף הביא דברי חכמים דאמרו באזהרה אבל אינו מבואר אזהרה מהיכן ע"ש וזכורני שכבר כתבתי בזה בתשובה אחת על דברת הרמב"ם במנין המצות הנ"ל אבל לא ידעתי כעת מקומו ובאמת כפי מה שכתבתי כאן יש ליישב מה שהקשיתי שם אם אין זכרוני כוזב לי:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.