ולפענ"ד הי' נראה דהנה בלישנא אחרינא ס"ל לרבא דמחלוקת בשנרבעו כשהן חולין דר"א ס"ל ביזוי מלתא היא ואם כן יש לומר דגם בל"ק לא פליג על זה ואף בנרבעו כשהן חולין אוסר מטעם זה וזה גורם וביזוי מלתא היא ולפ"ז יש לומר בכה"ג דיצאה מכלל הרוב בהמות שנעקרו כשנרבעו וזו לא נעקרה אם כן לא שייך ביזוי מלתא וכיון שכן שוב לא שייך לומר דנאסרה והרי לא חייש ר"א לא בשמא נעקר משום שלא ניכר מכל שכן בזה ועיין תוס' בע"ז דף כ"ד ד"ה ישראל לר"א גופא כתבו כן ואם כן ע"כ כר"י וגבול יש לה ושוב בבת ג' כיון שאינו רוב שנעקר לא אשתני וביזוי מלתא ודוק כנלפענ"ד לפי חומר הנושא ודוק. ושמעתי כי במהר"מ לובלין בחידושיו על ע"ז נדחק בדברי התוס' אלו והנראה לפענ"ד כתבתי:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קצ״ו (ט׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.