שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קצ״ו (ז׳)

ואגב אבאר במ"ש הרמב"ם בפ"ב מפרה ה"ז דחצירות הי' בנויות בסלע ותחתיהן חלל מפני קבר התהום ופירש"י בסוכה פ"ב שמא יש תחתי' קבר ואין לו למת חלל טפח ע"ש והיא תימה גדולה לשיטת התוס' בכמה מקומות ומהם ב"ב דף ק' ובנזיר דף נ"ג דאף ביש שם חלל טפח הקבר מטמא מכל סביביו וא"כ מה מועיל הך דהי' חלל טפח דמכל מקום יש לחוש לטומאה וכבר נשאלתי בזה מהרב החריף ובקי מוה' מענדיל העליר ני' ואמר ששאל לכמה גדולים ואין מענה (ולפמ"ש הפ"י בברכות דף כ' לשיטת רש"י אתי שפיר ודו"ק) ולפענ"ד הי' נראה בראשית ההשקפה דשם לא הי' שם טומאה בודאי רק שחשו לספק טומאה שמא יש שם קבר וכמ"ש מפני טומאת התהום והרי אמרו בפסחים דף פ"א ע"ב דבמים בנקיקי הסלעים אין זה טומאת התהום ועיין רש"י שם הטעם דודאי הי' ניכר הטומאה שם וא"כ כאן שבנוי ע"ג סלע והי' שם חלל והי' ודאי ניכר אם הי' שם טומאה ולכך לא חשו לטומאה ורש"י פירש דלא הי' אהל חלל טפח אפשר דלא ס"ל כשיטת התוס' אבל לשיטת התוס' יתפרש היטב וגם הרמב"ם העתיק סתם מפני קבר התהום משום דהוא ס"ל ג"כ כשיטת התוס' הנ"ל ועיין פ"ג מטומאת המת ופ"ג מנזירות. שוב מצאתי בספר חזון נחום הספרדי על המשניות סדר טהרות פ"ג מפרה שהקשה דלמה פירש רש"י שאין אהל חלל טפח הא אפילו יהיה חלל טפח הקבר מטמא באהל ולא ידעתי למה לא תמה יותר דאדרבא לא הועיל בתקנה ולפמ"ש אתי שפיר וע"ש שכתב ראיה להראב"ד פ"ג מטומאת מת דאינו מטמא באהל כ"א במגע ע"ש ודו"ק ועיין מלמ"ל פ"א מבית הבחירה הלכה י"ג ומ"ש בספר דרך הקדש הנדפס בסוף ספר מגיד מראשית דף ז' ע"ש ולפמ"ש יש להאריך בזה ודו"ק: